בפעם הראשונה שראיתי אותה חשבתי שלא ראיתי משהי יותר חמודה ממנה, היא היתה ידידה של אחת החברות הכי טובות שלי (שהיא הילדה הכי מנודה שיש). יחסית הסתדרתי איתה ולא הרגשתי שום דבר מיוחד. אולי לא באמת הסתכלתי לעיניים המדהימות שלה.
אחרי שהלכתי הביתה דיברתי איתה רק פעם אחת בפייסבוק, שיחה של איזה 3 שעות. אי אפשר להגיד שלא נהנתי.
אחרי שנה נפגשנו שוב במבחן לאיזה פרוייקט ופשוט שמחתי שהיה שם מישהו שאני מכירה (היתה עוד ילדה שהכרתי אבל לא ממש סבלתי ><)
לא ממש התחברתי איתה, היא היתה עם חברות שלה וזה היה די קשה... איכשהו אחרי שעזבתי רציתי לבכות. רציתי להתחבר עליה יותר, לא ידעתי למה, פשוט הרגשתי ככה.
אחרי כזה זמן קיבלתי שלושה כרטיסים לסררט בחינם, רציתי ללכת ם חברה טובה שלי ועם עוד מישהו אבל לא הסתדר לי. אמא שלי אמרה לי שכדאי לי ללכת עם ג' (אני אקרא לה ככה- האות הראשונה של השם שלה P:) אז הלכתי איתה ועם עוד מישהי, דיברנו הרבה זמן באסמסים ובפייסבוק באותה תקופה.
אחרי הסרט, כשההורים שלי אספו אותנו, התחלתי להבין מה קורה איתי. הבנתי שהתאהבתי, אבל בדרך כזאת שלא הכרתי. התאהבתי כמה פעמים, פעמייםבבנות ופעם אחת בבן. אבל אף פעם לא הרגשתי ככה.
אחרי זה היה לנו מחנה, והבנתי שאני מאוהבת סופית. בדרך שאין לתאר אותה. אבל ש רק בעיה אחת- היא סטרייטית ><
היא לא הומופובית ואפילו לפעמים צוחקת שהיא עדיין לא עברה צד. אבל היא מדברת איתי על בנים ועל כל זה, אני זורמת איתה כי אני פשוט אוהבת לשמוע את הקול שלה ולדבר איתה.
אני כול כך רוצה שהיא תאהב אותי גם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
It's my life