טוב.
אז בפוסט על הספרים קיבלתי תגובה שאני רוצה להקדיש לה קצת מזמני.
""למרות שהוא לילדים.. כאילו.. לא ילדים.. נוער.. ואני כבר ממזמן לא קוראת ספרים כאלה.." ברצינות? את אוהבת את משחקי הרעב, ועוד מעיזה לטעון שאת ממזמן לא קוראת ספרי נוער?
גאד, לעיתים אני רוצה להרביץ לאנשים עם איזה ספר טוב עד עילפון וכשהם יתעוררו הם יתחילו לקרוא ספרות טובה. לא, לא ספרים מלפני ארבע מאות, אלא ספרי פנטזיה, אלו העבים! זה יגרום להם להתעלף בקלות."
קודם כל,
תודה שקראת ^^
אינלי מושג אם את\ה בן\בת..
אני אדבר בלשון נקבה כי זה נראה לי הכי הגיוני.
קודם כל,
לא טרחת להשאיר שם.
זה יוצר בלבול.
אם את בכלל בן ואני סתם עושה פה טעות נוראית?
לא משנה.
אז ככה,
אני לא קוראת הרבה ספרי נוער.
ואם יש לי חריגות מדי פעם זה לא אומר שאני קוראת ספרי נוער.
בכלל בכלל בכלל לא.
כבר במשך כמה שנים אני מתעלמת לגמרי מספרי נוער, חוץ מכמה בודדים שמצליחים למרות הכל למשוך את תשומת ליבי ולהיכנס לרשימת הקריאה שלי, והולכת ישר לאיזור המבוגרים.
הרלן קובן, דן בראון, וכו'.
ואני אישית, בנוסף לכל דעותיי הספרותיות מהפוסטר הקודם, שונאת ספרי פנטזיה.
טוב..
לא שונאת,
אני פשוט לא מתחברת לסגנון הזה.
אבל,
גם פה יש יוצאי דופן.
אני מספר ארבע לדוגמה.
כאילו..
חייזרים,
כוחות,
טלקינזס, לומן, דיבור עם בעלי חיים, אנטי גרוויטציה וכל זה..
אבל חוץ מזה,
אני לא חושבת שאי פעם קראתי ספר פנטזיה אחר.
לא רגע..
אני מספר ארבע זה לא פנטזיה.
זה מדע בדיוני.
אופס.
לא משנה,
אני לא אוהבת ספרי פנטזיה.
לא חושבת שקראתי אי פעם אחד כזה.
רגע..
האגדות על הנסיכות זה פנטזיה?
כי אם כן אז חוץ מזה.
אבל..
נו..
אני מאוד מאוד מאוד בעייתית.
בכל דבר האמת.
בספרים,
במוזיקה,
בהכל.
ואם לך, גברת אלמונית, יש בעיה עם מה שכתבתי,
למה נכנסת לקרוא?
אז תודה על הביקורת.
שתדעי שהעלת לי חיוך על הפנים.
ברצינות.
הפעם, בניגוד למה שקורה בדרך כלל, אני לא צינית.
בכלל בכלל בכלל לא.
תודה רבה לך אלמונית.
תודה רבה.
-SH
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Call Me G.