תראו..
אני..
אישית..
לא אוהבת ספרים של סופרים ישראליים.
לא יודעת למה.
אל תשאלו.
משום מה,
יש בי מין שנאה עזה לספרים שנכתבו ע"י סופרים מישראל.
וזה לא שלא קראתי ספרים כאלה.
קראתי.
הרבה דווקא.
ורק כמה הצליחו לעבור את הסינון הקפדני שלי ולהיחשב מבחינתי ספר ששווה לקרוא שוב.
חלק מהספרים שקראתי (לא שאהבתי[כאילו חלק כן.] שקראתי. יש הבדל ענק.)
-מספר חסוי - ליעד שהם (טעות חיי. אחת מטעויות חיי הנוראיות ביותר. למה הלכתי וקראתי את זה? אה. כי זה נראה לי מעניין. נכון.)
-מעורב ירושלמי - ליאת רוטנר (בין הספרים הכי נורמליים שקראתי של סופר\ת ישראלי\ת. קראתי אותו שוב אתמול והיום.)
-מבצע מלכה - ליאת רוטנר (חשבתי שזה יהיה טוב כמו מעורב ירושלמי. טעיתי.)
-להיות בת יחידה - גלילה רון פדר-עמית (קנו לי מתנה. ספר על בחורה בכיתה ט' עם בעיות אכילה שכל מה שאכפת לה זה איך היא נראית ומה הסטטוס החברתי שלה. כאילו, ישלי מספיק סיפורים כאלה בבצפר. אני לא צריכה כזה שכתוב על דפים ותופס לי מקום בספרייה. תודה רבה.)
-נס של אהבה - רונית לוינשטיין מלץ (חתיכת ספר. הוא.. מלא במשמעות.. שואה וזה.. אני שונאת דברים כאלה.. אבל את הספר עצמו אהבתי.. ו.. אממ.. זהו. קראתי פעם או פעמיים.. וגם זה היה לפני שנים.)
יש עוד.
אני חושבת.
לא בטוחה..
אני לא אוהבת ספרים כאלה..
הם בדרך כלל משעממים.
או מדברים על השואה.
או על דברים שלא מעניינים אותי.
אני בנאדם מאוד בררני.
חשוב לי לקרוא רק דברים שאני אוהבת.
ובדרך כלל הם של אותו סופר\ אותו נושא\ משו דומה.
כמו למשל:
-משחקי הרעב - סוזן קולינס (כל הסדרה. התמכרות. בלתי ניתן לעצירה. אל תנסו אפילו.)
-בני לוריאן - פיטקוס לור (עוד פעם סדרה [אני חוזרת על עצמי] עוד התמכרות. בלתי ניתן לעצירה. אל תחשבו לנסות. זה יכאב לכם.)
-מחסה - הרלן קובן (אוקיי. מדהים. הרלן קובן הוא אחד מהסופרים שאני הכי הכי הכי אוהבת. הוא מגניב כזה. הוא מכניס גם שואה לסיפורים שלו. אבל הוא עושה את זה בדרך מעניינת! כאילו.. לא יודעים מה קרה לה. מיקי מוצא את הקבר שלה. ומגלה שהיא בכלל חיה. כאילו.. איך אפשר להגיד לא לדבר הזה!?)
-הסדרה של מיירון בוליטר - הרלן קובן (מיירון.. הדוד של מיקי ממחסה. כןכן. אמרתי שאני אוהבת אותו לא? הוא כותב בצורה שמעניינת אותך. זה גורם לך להמשיך לקרוא. אין דבר יותר טוב מזה. תאמינו לי.)
-שם הצופן:מבצר דיגיטלי וצופן דה וינצ'י - דן בראון (טוב.. אלה שני הספרים היחידים שבאמת קראתי שלו.. את מלאכים ושדים התחלתי.. נשברתי באמצע.. ואת נקודת הונאה אפילו לא התחלתי. אני נורא נורא נורא מוזרה.)
-הבחירה - אלי קונדי (משחקי הרעב רומנטי יותר. לא הסגנון שלי.. אבל הייתי חייבת לקרוא. זה נשמע מגניב. וזה התגלה כספר דיי מעניין.. שגרם לי לבכות. זה לא קורה הרבה.)
-שומרת אחותי - ג'ודי פיקו (טוב נו.. שומרת אחותי. אינלי מה להגיד יותר מזה.)
-חשוב על מספר ועצמי עיניים חזק - ג'ון ורדון (חשוב על מספר. מרתק. מדהים. מותח. בדיוק בשבילי. הייתי מצפה שספר ההמשך יהיה קצת קרוב לזה.. אבל התאכזבתי קשות. כאילו.. ברצינות, עברתי את אמצע הספר. אני עדיין משועממת. העלילה עדיין מבולגנת מדי. מה עבר לך בראש כשכתבת את זה!? אוי נו..)
-לב של דיו ומך הגנבים - קורנליה פונקה (את מלך הגנבים קיבלתי במתנה ליום הולדת. ותאמינו לי, אני כל כך אוהבת את הספר הזה.. למרות שהוא.. מין.. ספר ילדותי כזה.. אני אוהבת אותו. את לב של דיו אני לא ממש זוכרת מאיפה ישלי.. יכול להיות שביקשתי שיקנו לי.. יכול להיות שקיבלתי במתנה.. אה. נכון. ביקשתי שיקנו לי. נזכרתי. הוא.. יפה כזה.. אממ.. פעם נורא אהבתי אותו.. היום כבר פחות..)
-ההפך מאהבה - ג'ולי בוקסבאום (טוב.. אני מודה. כשביקשתי שיקנו לי את הספר הזה וקראתי אותו פעם ראשונה הוא לא התאים לגילי. יש בו חלקים.. דיי.. כן. אז.. אממ.. לא ידעתי אז. אבל קראתי. ואהבתי את הספר. מאז [לפני 4 או 5 שנים] הספקתי לקרוא אותו עוד כמה פעמים.. וכל פעם הבנתי אותו בדרך שונה. זה שונה כשאתה שונה [משו כזה.. ציטוט מ"הבחירה" כאילו.. העיקרון..])
-אבא ארך רגליים - ג'יין וובסטר (את הדעה שלי על הספר כתבתי לפני כמה פוסטים.. אינלי כוח לכתוב שוב.)
-נרניה - ק"ס לואיס (כאילו.. מי לא מכיר את נרניה? חוץ מהעובדה שקראתי רק את הספר הראשון.. וניסיתי לקרוא את השני.. לא הייתי מגדירה את עצמי כמעריצה של הסדרה. אבל אני אוהבת את הספר הראשון. מאוד. ישלי 2 עותקים שלו.)
-חזיות ומטאטאים - שרה מלינובסקי (הלכנו לבקר את דודה שלי אחרי שהיא ילדה תאומים ובבית חולים נכנסתי עם אמא לצומת ספרים וביקשתי ממנה לקנות לי ספר. הוא נראה יפה מבחינת הכריכה והתברר גם כיפה מבחינת התוכן. למרות שהוא לילדים.. כאילו.. לא ילדים.. נוער.. ואני כבר ממזמן לא קוראת ספרים כאלה.. [סתם כדי לציין עובדה, התאומים עוד מעט בני 4])
טוב יש עוד המון.
וזה לא כולל את ספרי שרלוק הולמס שעוד לא קראתי (אבל אני בטוח אוהב).
אני צריכה לעשות רשימה מסודרת של כל הספרים שאי פעם קראתי.
זה אולי יקח לי המון זמן.
המון המון זמן.
רק המחשבה על זה מבזבזת לי זמן יקר.
אך שימו לב קוראים נכבדים,
רשימת הספרים של סופרים שאינם ישראליים ארוכה בהרבה מהרשימה השנייה.
וזה רק מוכיח את טענתי בקשר להעדפתי לקריאת ספרים של סופרים מחו"ל.
[למה אני כותבת בשפה גבוהה?]
קיצר,
זה היה ארוך.
ומייגע.
ולקח לי 40 דקות.
כל הפוסט הזה.
ואני מקווה שלא מתתם לי בדרך.
כי אני צריכה אותכם בחיים.
בעצם לא אכפת לי.
תמותו.
רק תזיזו מפה את הגופות שלכם.
הן עלולות להתחיל להסריח.
טוב..
יום נעים.
שבוע טוב.
שנה טובה.
חג שמח.
מזל טוב.
שבת שלום.
ולילה טוב.
היה נחמד לשוחח.
חבל שרק אני דיברתי..
נתתם לי להרגיש חופרת.
דברו גם אתם.
גוד נייט.
-SH
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Call Me G.