אם אלה החיים...

אוי יום עמוס...

אוקי מגיע לי מזל טוב אני והחברה המדהימה שלי כבר שלושה חודשים ביחד..

יאי אס!

הייתי כותבת עליה פוסט אבל יש לה בלוג וזה בעייתי...

העייפות הזאת הגופנית והנפשית אין לי כוח אליה!

ועד שאני מתגברת אתה חייב לחזור לי ללב? ואפילו לא היינו ביחד. סתם שיחה דפוקה ורגילה...

הוא: את יודעת אלוהים גייז.

אני: מה? אין מצב בלתי אפשרי!

הוא: אלוהים נכנס בבנים

אני: מה???

הוא:כן ונכנסה רוח אלוהים אל שמואל ודוד..

אני: אוקי.. ווירדו

הוא: אין מה לעשות... (ניראלי)

שיחה טיפוסית אחרת...

אני: אוף אני בהריון

הוא: מי האבא

אני: אלוהים

הוא:ואו אלוהים איזה גבר!

אני: ואו אתה דפוק!!!!!!

אוף ואז ישבנו מחוץ לבית איזה חצי שעה והייה ממש כיף. כיף לי עם הזמן הזה הוא מרענן.. ואכלתי ארטיק פסיפלורה פעם ראשונה בחיים שלי!

ואו איזה יום ואיזה ילד!

אני:אוף אני יתגעגע..

הוא:אז תעשי עם זה משו... תקבעי פגישה מה את עודה מחר..

אני: בעונש... אז נצא להליכה..

הוא: איכס הליכה..

ואו ילד דפוק! ניראלך שאני באמת ילך 40 דקות? אני עצלנית נאמבר וואן?

מה פתאום פשוט נשב בדשא או משהוא ויהייה הכי כיף!