אז אחרי שבת ממש קשה של יאוש מהבגרות באזרחות וספרות.
ומין פעילות מגניבה(?) שעשו לנו בפנימיה שבה באה איזה מאפרת שחושבתש היא סוג של מלכת העולם וסוג של גאון...
וסיפרה לנו על נפלאותיו של הסומק שייש במגוון צבעים מחום אדמה לוורוד ביבי לאפרסק ואפילו לפיצ'.
אז בכול מקרה אני בכללי נגד איפור וכול הבולשיט של אידיאל היופי....
כי מה זה חשוב כמה היא יפה בחוץ? מה שמעניין זה הבפנים. הרי גם ככה עוד כמה שנים היופי החיצוני יעלם ואז עם מה אתה נישאר? מפלצת?
והחבר הפחות חתיך זה שלא הצליח להשיג את מלכת הכיתה נשוי באושר לאישה שאולי היא לא הכי יפה בחוץ אבל בפנים היא מושלמת.
בכול מקרה היתה לי שבת בסבבה. עם אחלה מצב רוח ואמא שלי אפילו קפצה לבקר לאיזה חצי שעה עם חבר שלה.
אז אכלתי מלא אבל הייה לי טעים אז לא באמת אכפת לי.
אני די מתרגשת מהשבוע הקרוב, אבל ממש.
ואין לי מושג למה. הרי יש לי בגרות באזרחות ביום שני ואז בחמישי בספרות. מיותר לציין שאין לי שמץ בשום נושא שהוא.
אבל אני אופטימית ומאמינה שבאמת יהייה שבוע טוב אין סיכוי שיקרה משהוא אחר..
ובנימה זאת יש ב7 ימים בידיעות כתבה שנקראת "זה לא אתם זה הוא".
משום מה ממש התחברתי לכתוב. אני בן אדם שקשה לחיות איתו? נירוטי? חסר ביטחון? כן כן וכן. :\
ועכשיו קטע "אופטימי" לסיום הערב הזה...
סירה מנייר שטה במים, בדימיון בחלום
עד קצה האופק... מי בכלל אמר שהעולם עגול?
והים קורץ לך ואת רוצה לרוץ אליו
אבל אי אפשר... הוא מחוץ לנורמת היום שלך...
עצוב.
כול כך עצוב.
לילה טוב ושבוע מקסים לכולם:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
