Around the World

אני פשוט קורסת

סיפרתי את המצב לחברות שלי, לא את הכל. רק חלק

העורך דין פשוט התקשר אלי באמצע הארוחה וכבר לא היה לי כוח להסתיר

סיפרתי להם בחיוך אבל רעדתי בפנים, פשוט צריך לנשוך את השפתיים חזק.

אני לא מרגישה שיש לי עם מי לדבר, אני מתחילה לשקוע עוד ועוד.

זה לא שאין לי אוזניים קשובות, יש לי הרבה ואני מוקפת בהרבה אנשים שאוהבים אותי.

אבל אני פשוט לא מצליחה. לשחרר את הפנים.

תמיד שאני חושבת שחוויתי תקופה קשה אני מגלה שבהמשך יש יותר.

כואב לי הלב ואני לא יודעת איך להראות את זה כלפיי חוץ.

אני מרגישה כמו דיסלקטית לפעמים. בעצם אני כן דיסלקטית.

אבל אצלי זה ברגשות.

מה שאני כותבת עכשיו, זה צד שאף אחד לא מכיר בי.

אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מחפשת תשומת ח