קמצוץ של מציאות

היה לי פעם חופש והוא נגמר

הוא נגמר כשהבנתי מה קורה סביבי

הוא נגמר כשאמרו לי שאסור

הוא נגמר כשגיליתי את המילה "פאדיחה"

הוא נגמר כשהתחלתי להקשיב 

הוא נגמר כשהפסקתי לדמיין חיים אחרים

הוא נגמר כשהפסקתי להיות תמימה

הוא נגמר בגיל ההתבגרות

הוא נגמר כשהייתי פרו אנה

הוא נגמר שהבנתי מה משמעות הטבעת שהוא הביא לי

הוא נגמר שהבנתי שלרוב האנשים לא אכפת

הוא נגמר כשהייתי תלויה בו רגשית והוא היה תלוי בי

הוא פשוט נגמר...אבל מאמינה שהוא עוד יחזור...

אני מחפשת את המילים הרבה זמן ואני לא מוצאת אותם

למרות שאני מרגישה את הצורך להביע אני מרגישה חסומה רגשית

אני מקווה שלא נאטמתי שוב

יש לי הרגשה שכל השנים בהם היה לי לב עשוי אבן חזרו

אבל לפחות עכשיו אני יודעת שאני לא יסחף למערכת יחסים בלי שום רגש

מקווה להתאהב שוב...