אני יודעת שמ.ש.ל זה מה שצריך להוכיח אך ברשותכם לצורך הפוסט מדובר ב"מה שזכיתי ללמוד" (בתחילה כתבתי לגלות, ואז בחרתי להמיר במילה ללמוד כי למידה היא אמיתית רק אם היא יוצאת לפועל בשינוי התנהגותי ולא רק נשארת במוח).
אם אתחיל לסכם את שירותי הצבאי (על מי אני עובדת, אני מסכמת אותו בראשי מרגע שהתחלתי, עושה הפרדה בין לחיות את הרגע ואז לנתח אותו באינספור שידורים חוזרים בראשי ולנסות להסתכל ממבט על ולשבץ את החוויה בתמונה הגדולה), להלן כמה דברים שלמדתי בשנתיים האחרונות ועזרו לי להתגבר על החרדה החברתית (כל הסעיפים מתחברים לי בראש לאמת אחת צרופה שגיליתי ואני מצליחה להמשיך ולהחזיק בה ולפעול על פיה):
*קחו בעירבון מוגבל, זו האמת הנכונה בשבילי, שמאזנת את החולשות שלי. מן הסתם כל אחד אמור להפיק לקחים שונים אבל אולי לחלקכם קריאת הפוסט כן טיפה תקצר את הדרך לנפילת האסימון ותוכלו להזדהות.
-החיים מתחילים איפה שאיזור הנוחות מסתיים.
-כדי להצליח, התשוקה והרצון להצליח צריכים להיות גדולים יותר מהפחד להיכשל.
-the cave you're afraid to go into holds the treasure you seek.
אני חושבת שזה השיעור העיקרי שבא כתשובה לחמש השנים האחרונות.
עכשיו המבוכה עדיין משחקת תפקיד, אבל ברמה נורמלית יותר וגם בלי לגרום להימנעות. ואני מקבלת את זה, ומה שאני לא מקבלת אני משנה.
עשיתי קפיצת דרך משמעותית בשבילי ואני מבחינה בהבדל, ולא מזלזלת גם בבייבי סטפס. כל מסע של קילומטרים מתחיל בצעד קטן.
ובהקשר זה, אשים את השיר שאני מאוד מתחברת אליו- חלומות של אחרים\ עידן רייכל:
עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש
ממה את מפחדת?
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר
הביאי את היום...
יוצא שאת תמיד שותקת
אבל בפנים זה בוער ושורף הכל
כל המילים שנעלמו
תמצאי אותן בחלומות של אחרים...
יש קטע מגניב בזה שההעתק הדבק לא עובד לי בישראבלוג, זה מחייב באמת להקליד את כל הציטוטים והשירים והמוסרי-השכל הקטנים שלי.
אחרי 4 שנים אני מתחברת יותר מתמיד למטרה של בלוג. האמת שהתרחקתי מישראבלוג כקהילה ואני כבר לא קוראת בלוגים של אחרים, רק פורקת, נוצרת זכרונות, משתעשעת בבלוג שלי. במהלך השנים ישראבלוג שירתה עבורי כל מיני מטרות והאמת שכיום חלק מהעול עבר ליוטיוב...
תכונות שחשובות לי: אופטימיות (למרות שאני בקונפליקט מתמיד בין שכל לאושר אבל החלטתי ללכת עם מה שבריא..ודווקא במקרה הזה המשפט "עדיף להיות חכם ולא צודק" יורה לי שעדיף לוותר על כמה תאים אפורים לטובת חיים מאושרים יותר...לא שזה בהכרח סותר), אהבת אדם, טוב לב, ראש פתוח.
we are human beings.
being.
the most important thing about humanity.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
