אז על אף השעה המאוחרת החלטתי ש-"אם לא עכשיו אז איימתיי"!?!?
והחלטתי שאני חייבת לתת לכם טעימה מכוחו העצום של בורא עולם.
השבוע נפגשתי, ונזכרתי בקטעים שונים מהחיים שלי.
אם זה אבידות שאיבדתי, אם זה אנשים שפגשתי במהלך חיי והדחקתי אותם לאיזשהי פינה במוח שלי, אם זה אכזבות מחלומות ישנים, ניסיון להגשמת חלומות חדשים...
נפגשתי עם מריבות, עם תככנות, עם אהבה.
והיום,
בשבת עצרתי לרגע בתפילה שלי לבורא עולם.
חשבתי על השבוע שהיה לי.
חשבתי על פעמים שחברות שלי יצאו מכליהן ואני נשארתי רגועה- למרות שהעניינים נגעו לי.
חשבתי על פעמים שבנות נשברו ואני נשארתי רגועה וחזקה כדיי לנחם אותם.
חשבתי על אכזבה שהייתה אמורה להפיל אותי לקרשים ועל חוסר החשיבות שלה כיום בעיניי.
אתם מבינים מאז שאני ילדה קטנה אני חושבת שאני יודעת את הדרך שלי בחיים, השבת הקב"ה הוכיח לי שאני לא יודעת כלום.
יותר מזה הוא הוכיח לי שאני יכולה להתעלות על עצמי, שהשתניתי.
נורא רציתי להכנס להדרכה בתנועת נוער שאני נוכחת בה, ביום חמישי הבנתי שזה לא הולך לקרות- התאכזבתי אבל לא נפלתי, וכן זה הפתיע גם אותי.
ביום שישי הלכתי בבקשת המנהל של ביה"ס שלי לאחד מבתי הספר היסודיים והחילוניים בסביבה
וברגע שנכנסתי אמרתי "וואו" משהו הרגיש כ"כ נכון במקום ההוא. משו שלם. משהו שאני באמת יכולה להשפיע בו.
הם דיברו איתי על הגברת לימודיי יהדות בעזרתי ובעזרת חברותיי,לפתח קשר אישי עם כמה שאפשר מתוך חמישה ילדים שאני ורק אני אהיה אחראית עליהם.
וכשאני מדברת על זה עכשיו אני מתרגשת שנפתחה בפניי האפשרות לעזור ככה לתלמידים ולפתח קשרים עם עוד אנשים, וקשרים שאולי יובילו בעוד צעד לעשיית טוב בעולם.
ורק בשבת נתפסה ההכרה הזאת-
הקב"ה סגר לי דלת, שהוא יודע שהיא לא דרכי- ההדרכה, ומיהר לפתוח לי דלת חדשה כדי שאני לא אתבלבל ואדע יישר לאן להכנס.
הוא נתן לי משהו שארגיש יותר בטוחה איתו שלמה איתו.
הוא נתן לי משהו שיאפשר לי לראות שההתנהגות שלי בשבועיים האחרונים לא היתה סתם.
שעברתי פה כברת דרך.
הוא נתן לי להרגיש את זה, ואת הכוחות לעשות את זה.
יותר מזה, הוא נתן לי לשמור על קור רוח במריבות, לשמור על העמדה שלי ועל האמונות שלי. לא לייחס חשיבות למה שהיא, או אנשים אחרים אומרים ולגלות שלפעמים אני צודקת.
ואז הגעתי ל"מודים" בתפילת עמידה ופתאום הכוונה יצאה מאליה והתחלתי לרעוד מהתרגשות.
תכלס, השגחה פרטית. כל דקה. כל שעה.
הקב"ה אני אוהבת אותך כ"כ! תודה שנתת לי להבין שאתה כל הזמן פה ומשגיח עליי. אני מנסה לקבל את גיזרותיך בהבנה ובאהבה. וגם אם לפעמים אני קצת מקטרת אני באמת מצטערת!!!