טוב, אז יש לי עיצוב חדש וכתובת חדשה בחסות אחותי מהבחינה הלא גנטית, והוא פה כדי להשאר רק בתנאי שאני אכתוב לפחות פעם בשבועיים.
לצערי המוזות שלי הולכות כשם שהן באות אז אני פשוט אנסה לכתוב מה שיוצא.
השבוע אני אהיה בת 15 לכל הדעות- בכל ספירה שהיא:}
יומולדת אצלי זה זמן להזדקן, אבל אני ממש מעדיפה להקדיש אותו למן חשבון נפש שכזה.
אז מה היה לנו השנה?
בעיות רפואיות מקצה לקצה,
אחיות :P
ופרידות
ידיד, וידיד שכבר לא,וידיד שחזר
רצון להתחבר
רצון למות
רצון להתנתק
תמיכה
סכין
דמעה
ואולי הרבה צחוק=]
מוזיקה טובה:]
אנשים להסתכל עליהם מלמטה
פגיעות
רגשות
גילוי רגשות אצל בני אדם רובוטיים למדיי
פירגון
קנאה
הרבה ג-ע, ג-ע
שקרים
אכזבה
אושר
שריפה..
ולא לא היתה אהבה:S=]
אבל מצד שני היתה הכרה. הכרה שאולי באמת- הכל לטובה, וזה עניין של שניה.
התחלתי להסתכל על הכל במבט שונה. הכל נראה עמוק יותר רציני יותר, קשה להנות מדברים שלא מתכננים מראש להנות מהם.
קשה להיות פתוחים לפני שהחלטת שאתה בא פתוח לא משנה מה יקרה.
קשה להסתכל פנימה, בלי לפזול לצדדים.
אני חושבת שאני מתגעגעת יותר מידיי.
זה נורא כי אני מתגעגעת לדברים שכרגע, עדיין יש לי. וזה מוזר.
אני מתגעגעת לעבר, ואני מתגעגעת לאופי של האנשים בעבר הזה:}
אני מתגעגעת לתמימות,לחלומות שמעלים לך חיוך על הפנים,
אני מתגעגעת לעולם האמיתי שהיה לי בו טוב מספיק כדי לא להמציא לי אחד משלי.
אני מתגעגעת לאחיות שלי. למרות שהן פה.
אני מתגעגעת לתחושת החופש.
אני מתגעגעת לתחושה שאוהבים אותי.- לא תמיד יש תזכורות כאלה ואחרות.
אני מתגעגעת לתחושה שאני יחידה. ומיוחדת.ושאני שייכת. וששום דבר לא יששבור אותי.
אז אני יכולה להתגעגע עד מחר! נגמרו 15 שנים. נשארו עוד 105.. בעז"ה!!!
ובקשר לעתיד הזה המוזר..
אני תוהה מתי אדע את תפקידי בעולם. מתי אתגעגע לחיפוש אחריו.
אני תוהה, אך בנתיים בא לו המחר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
