טוב אני הרוגה אבל אני חושבת שאני חייבת את זה לעצמי אז אני אשב ואכתוב ותדעו שזה היה הרבה יותר יפה בראש שלי אתמול אבל מה לעשות לא נהוג לכתוב בלוגים בשבת במחוזותינו...
מנסה להכנס למקום שהיה הבית,
מרגישה זרה בין כולם.
מסתכלת בחלל
נשענת על אותן זוג עיניים
שכעת, כבר מביט באחרת.
מתעורר שניה גם להביט בי
אך ממש בחטף
לא לפספס שניה מעיני הנערה האחרת.
אהבה ישנה, ברחה לי מזמן
השאירה בליבי פירורים של עוגה
עוגה שחשבתי אז בדיעבד,
שאוכל לאכול ולהשאיר שלמה.
יוצאת מן החדר,
מהרהרת במשפט
שאהבה ראשונה לעולם לא נגמרת.
מחפשת במגירות עושה בדיקה,
לא. אינני אוהבת.
אך החור מחיצך לעולם לא יגליד
הדאגה לך לעולם לא תדעך,
אז סלח לי אם קיוויתי בשבילך,
אם חיכיתי בשבילך ליותר,
אם בחיים לא תיארתי שככה תתפשר.
סלח לי , ואולי רק אז אנסה גם לסלוח אני,
שלשטיח בביתי, יש יותר אישיות
מהנערה האחרת.
ובנימה אחרת אך דיי מאוד דומה..
אני בקשר ממש טוב עם מישו כבר כמה חודשים.ממש טוב.
וכשאני אומרת קשר ממש ממש טוב זה אומר:
שאנחנו מדברים כל יום כמה שעות, אנחנו הולכים לסיבובים ביחד, גלידה, יוגורט, ים כאלה..
אולי על גבול המחשיד. כן אני מודה.
אני תוהה מה אני יכולה לספר עליו.
הוא מקסים.
אני לומדת ממנו המון ובאמת כיף לי איתו. אז יוצא שאנחנו מדברים המון.
אני אתחיל ממשהו שהיה לי לומר ממזמן ואמשיך לחדשדש.
אני חושבת שבקשר שלנו אני מנסה להראות כדמות אחת. מסוימת. דמות שהוא אוהב ומעריך,
ואני מצליחה.
אבל אני מרגישה מזויפת. אני חוזרת הביתה בידיעה שהוא לא בדיוק יודע מי *אני*
ואולי אני צריכה להיות ולהתחיל להתנהג כמו ההצגה שלי?
וזה מכעיס כי הוא הכי כנה איתי ופתוח וזורק הכל כי הוא חושב שזה אותו יחס שהוא מקבל ומי באמת יודע שלא?
אבל...
אני כבר כמה חודשים מדברת על למתן את הקשר הזה, בסוף הוא רק יזיק..
הוא בן 18 ועוד כמה חודשים הוא עוזב,
ואני מנסה להבהיר לעצמי ולו שזה יקטע והוא ממשיך להתעקש שזה לא.
ואני ממש מנסה להכין את עצמי לרגע הזה, והיום הבנתי שאני כנראה לא עושה עבודה כ"כ טובה.
אז אני מדברת ואני אפעם לא מצליחה אבל היום גיליתי,
שהוא כמעט בטוח חוזר לאקסית שלו.
ואני חושבת שהרגשתי כל מיני דברים שאני לא אמורה להרגיש בכלל.
לא כי אני אוהבת אותו. כי פשוט אני רוצה יותר בשבילו (אותו סיפור כמו הקטע למעלה^^)
ואני חושבת שמגיע לו יותר.
וגם כי עכשיו אני בטוחה שאני פשוט חייבת לתפוס מרחק.
כי אני לא יכולה להמשיך להיות ידידה כזו אם תיהיה לו חברה, וגם כי הוא עדיין בקטע שלה ואני אפגע אם לא ממנה ממישי אחרת..
ותכלס זה קשה נורא לנתק את הקשר הזה
כי אני חייבת להודות ביני ובין עצמי שהקשר הזה הוא שהחזיק אותי ממש בחודשים האחרונים.
אבל כל דבר טוב חייב להסתיים בסוף, מוקדם משציפיתי מסתבר.
אני הולכת לצמצם עניינים, להתחיל לענות רק שזה קשור לדברים דחופים ופרקטיים ולקטוע דיבורים פרטיים,
אלא אם כן זה הוא מסביר מה המצב בינו לבין האקסית רק שאראה איפה העניינים עומדים.
אני מקווה שהוא יהיה עסוק מספיק כדי לא לחשוב או להבין שהקשר אולי קצת מתחמק מבין האצבעות.
אני מקווה שאני אוכל להתמודד עם זה כי אין ספק שזה הכיל הרבה מהיום שלי.
ומהחיים בכלל כרגע.
אני חייבת להגיד עוד תובנה.
או בעצם תודה.
תודה הקב"ה שהנחתת עלי את המכה הזאת. תודה שהערת אותי ושפכת עליי דלי של מים קרים.
שהראת לי בדיוק היכן הקשר עומד כדי שאדע מה לעשות איתו.
אני מקווה שאקח את זה בידיים ואתנהג נכונה.
תודה לאחותי הגדולה והמקסימה שתפסה אותי במשפט "שאדם שאין לו שעה לעצמו איננו אדם" שבעקבותיו החלטתי שאני חייבת למצוא לעצמי שעה כדי לכתוב אחרת לא ישאר ממני כלום.
אני מבטיחה שתיהי בסדר אני כ"כ אוהבת אותך!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
