טוב אז חשבתי על זה תכלס ואין שום סיבה להשאיר את הבלוג הזה חיי.
חצי מהדברים אני לא מרגישה שאני יכולה לכתוב ושיבינו שבעצם כל מי שצריך להבין אותי זה אני עצמי.
אין טעם להשאיר אותו חיי כי זה לא שבאמת מישו דורך פה
רק כל האנשים הלא נכונים שמונעים ממני לכתוב את הדברים הטובים שלי.
זה עדיין בהתלבטות אבל נראלי שזה קורה,
בעיקר שיש לי מחברת ורודה עם פרחים ממש חתיכה ששואבת כל מילה שלי בצמא.
נראה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
