finzy's adventures in the big world

מחר יקבע רשמית אם אוכל לעשות את מה שחשבתי שיכול להציל אותי מהדבר שהכי הפחיד אותי.
מחר אדע עם הביה"ס באמת יאפשר לי זאת.. כי התאריך עבר כבר ממזמן.
מחר אדע איך יראו חיי אחרי התשובה כן/לא.
אני לא יודעת למה לא דיברו איתנו לפני על העבודה הגאונית הזאת, לתלמידים שבאמת צריכים אותה,
למה אני צריכה לגלות אותה לבד?
כניראה שהביה"ס שלי לא עוסק בזה?
אני ממש ממש ממש מקווה שאני אוכל לעשות זאת, אני אלך בכל הכוח ואשיג זאת!
אני חייבת את זה.

והתשובה? רק מחר אדע.

מרגיש שהזמן עובר כל כך לאט.

הצלחה, ולא להתייאש!! 

היום שלא נמצאים בביה"ס.
קמים בבוקר מוקדם, בגלל הלחץ.
התכנון להשאר עד מאוחר לישון-התבטל.
קמים מוקדם, מרגישים שלא יכול להיות יותר גרוע.
הלחץ מתחיל , לא משנה מה עושים בבית.
וחושבים קדימה, להתכונן עכשיו לא להתכונן?
לא סתם יש מועד ב', המועד הזה שיכול להציל אותך, יכול לשפר את ציונך.
ולדעת שאם התכוננת וניגשת למועד הזה, זה מבחירה .
ואם בחרת במועד ב' יש סיבה מיוחדת, די קשה לתאר אותה במילים.
לחוצה, מתרגשת, לא יודעת כבר מה לחשוב.
אני אופטימית, ויודעת שלא סתם ניגשתי למועד הזה.
רק בחמש באמת אדע עם עשיתי את הבחירה הנכונה.
חושבת חיובי, ומקווה שהכל יהיה טוב!