השיר מתנגן במחשב שלי בערך יומים,
לא שמעתי שיר אחר מלבדו-Be alright.
הימים עוברים לאט לאט, כמה חבל הם עוברים ממש במהירות.
לפני כמה ימים הגיעה המשלחת בגרמניה,
רציתי לאחר ממש, אבל אין לי את האפשרות הזאת,
אני מפחדת שאני לא אדבר טוב מספיק, שלא הייה לה נעים להתארח פה,
אבל..
פגשתי את הגרמנייה של חברה שלי שמארחת,
שמחתי לדבר אנגלית סוףסוף,אני אוהבת לדבר אנגלית רק.. בגלל שאני לא מדברת ביום יום
שאני באמת צריכה את האנגלית היא מתחרבשת עם מילים בעברית.
אבל היא הבינה אותי,
היא כזאת חמודה, ומאוד מנומסת מדברת בשקט,
התרבות שלהם זה לא כמו הישראלים "הבהמות" ( תסלחו לי..)
לדגומא: לקחו את כל המשלחת שהגיעה למסעת בורגוס.
כל ההישראלים התנפלו על האוכל והגרמנים לקחו לאט לאט ( ככה צריך,לא לתהנהג כמו מטורפים שבחיים לא ראו אוכל)
בקיצור אני מקווה שיהיה לי אומץ בכלל לארח שנה הבאה, אם יביאו משלחת אחרת .בתקווה
אני מתגעגעת אליו.
אני רואה אותו רק שאני חזורת הבייתה לחמש דקות
ובארוחת ערב,זה מבאס אותי :/
כן זה אח שלי, הוא הדבר הכי חשוב לי.
מי ידע שלכיתות ד יש כלכך הרבה פעילויות חוגים ומלא שעות עם חברים.
אז, לא יוצא לי ליראות אותו כמו שהיה לפני כמה חודשים.
האנרגיות שלי לפעמים בריצפה,
אני כלכל רגישה וזה הדברים שנוגעים בי (מה לעשות)
אני יודעת שזה הולך להיות ככה כל השנה, ואין לי אפשרות לשנות כלום.
במילה אחת -מבאס.
אני יותר מידי עייפה, העייפות גוברת גם על שעות בית ספר
שבסופו של דבר הופכים אותי למשוגעת,
אבל זה איכשהו מצחיק
אבל..חסרות לי שעות שינה!
לכן לא הלכתי היום להתנדבות, התבאסתי כי אני לא אוהבת להבריז על שטויות כאלו
משבוע הבא ממשכיים ללכת קבוע עד הסוף!
לחברה שלי יש יומולדת היום,אבל בגלל שהיא רחוקה ממני לא יכלתי להגיע אליה ולחגוג לה כמו שצריך :/
שבוע הבא זה יקרה,אני שמחה שיש לה יומולדת 16, חחח אף אחד לא יצחק עלי כמוני שהיא קטינה XD
יש עוד משהו אחד שאני אוהבת,
התחלתי לדבר עם מישהו לפני 3 חודשים בערך,
ומאז אני לא מורידה את החיוך שאני מדברת איתו(:
סופש נעים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Simply p