לחברה ממש טובה היה יום הולדת 16שבוע שעבר
ולא יכלתי לחגוג לה בגלל כמה סיבות.
קיצר היא דחתה את המסיבה להיות בערב.
כבר שבוע אני מנסה לארגן הסעות אלהי כי היא גרה ממש רחוק.
וכומובן שום דבר לא מסתדר לי, את האמת זה לא לא מסתדר
זה כולם חייבים על הדקה האחרונה כי יודעים שיש פלאפון.
אני חורשת ללימודים,חורשת
מסיימת פעמים בשבוע עד מאוחר
ולא מצליח לי כלום!
כלום כלום כלום כלום !
החברה שלי שבאלי לתת לה מכות אומרת כל בלוג שהיא תיכשל
ועושה את עצמה מפגרת
כמעט לא לומדת למבחנים
ומקבלת 90 ומעלה כל מבחן.
אני מתביישת בציונים שלי
בחיים לא קיבלתי כל כך הרבה נכשלים
ואני באמת לא ידועת מה לעשות
אני היחידה שבאמת משקיעה ,באאאאאמת
ולא יוצא לי כלום
אני מתביישת להראות את הציונים שלי
אבל פאקקקקקקקקקקקק
אי אפשר לשנות כלום
וגם לא לצרוח לעולם.
לשון-80
תנך-52
אזרחות-45
אנגלית-71
מתמטיקה-87
ספרות-70
הציונים בביולוגיה והמבחן השני באזרחות ינתנו ביום שני.
מפחדת פוחדת חוששת להכול.
אין לי חשק בשיט ליום הולדת הזאת היום.
אני רק עצבנית
ולא גם אין לי חשק לאורחים שיהיו פה.
ואני תמיד אופטימית,אני לא יודעת מה קורה לי.