finzy's adventures in the big world

ההרגשה המוזרה שלו שאני לידו,

הפרצוף המקומט והחמוץ שהוא עושה שאני לידו,

המבט אשר נועץ לילדים בעינים העיקר לא להתרכז בי,

עד שאנחנו מתראים ומדברים?

זה נותן לי את ההרגשה המוזרה שהוא לא רוצה אותי לידו,

לא לדבר איתו, להגיד לו שלום כמו כולם, להתראות קצת, 

אז, יש לי אח תאום ,אשר לומד איתי באותו בית הספר.

אנחנו כמעט לא מדברים ולא עושים מה שאחים תאומים בדרך כלל עושים.

עד שאנחנו מדברים זה בשבילי שיא השמחה ושיא הכיף והאושר,

אבל בשבילו- זה ניראה כאילו זה לא מעניין אותו או שאכפת לו.

אני רוצה לחזור להרגשה של פעם, אני מרגישה בודדה ועצובה.

זה שיש לי אח תאום זה אמור ממש לשמח אותי, אבל לא.

לא במקרה שלי, אני פוגשת את אח שלי במקרה הטוב שעה ביום ובבית הספר כמעט לא נפגשים.

אני בטוחה שהמרחק הזה לא אמור להיות בין אחים תאומים.

אחים תאומים אמורים להיות הכי צמודים גם אם זה בן או בת, יש בניהם את הקרבה והטלפתיה שאין בין אף אחד (לדעתי)

זה לא מה שהולך עכשיו ! אני ממש מבואסת, רוצה לחזור לקשר שהיה בעבר,

שהיינו צמודים אחד לשני כמו דבק, באמת שאין יותר כיף מאח תאום! זה הנפש התאומה שלך בכל מצב!

רוצה לחזור לעבר, רוצה שילדים יכירו אותנו בתור אחים ולא בתור אויבים.

מי רואה אותנו בכלל ביחד? אנשים מתפלאים שאנחנו בכלל קשורים אחד לשני.

לא אוהבת את המצב המביך והמדכא הזה. איפה האח הכיפי שלי שהיה איתי תמיד?

אני בטוחה שהוא לא השתנה לי כזה מהר. גם שאף פעם לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך ,

אז אני אוהבת אותך אח יקר שלי! אמנם לא כל הזמן אני מראה אתזה,

אבל בבקשה , תדבר איתי ,תתיעץ איתי-אני מתגעגעת אלייך!

אני בטוחה, שהיחסים בנינו יתקרבו , לא אוהבת את כל מה שקורה בחודשים האחרונים, בעיקר בשנתיים האחרונות.