אני מרגישה
שאין לי רוחב פס
לרגשות של עצמי
אני מרגישה שלהיות הבת של אבא שלי גרם לתסמינים של יציאה מכת
יש את כל הסימנים
גורו/מנהיג/שליט
שצריך לשמור מרוצה
מחיקה של העצמי
מחיקה של הרצונות/צרכים/רצונות של כולם חוץ משלו
עידוד להמשיך ולמחוק, ולוותר על זכויות, ולתת לו להתעלל ולהפיל עליי פצצות מרגמה אחת אחרי השניה,
תחת מסווה שכל זה לטובתי
שהוא מבין יותר ממני
שזה בשבילי
כי אני לא מספיק מבינה מה טוב לי ומה אני יכולה או לא יכולה לעשות, ולכן אני צריכה לתת לו לעשות בשבילו
בידוד מוחלט משאר הסביבה ומאנשים מחוץ
צייתנות אין סופית
שטיפת מוח
אם במקרה יזדמן לפה שורד כת אז סליחה על ההוזלה של המונח
אני פשוט מרגישה כל כך חסרת מסוגלות להסביר
כמה אביוז עברתי
מפאקינג אבא שלי
המחשבות שלי בצרחות
הלב שלי פועם
ואני עייפה כל כך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
