,תאורה אדומה חזקה היתה מסביב ומין מנורה שנכבית ונדלקת.לקח לי קצת זמן להבין שזה מה שמסמן לבחורות שהזמן נגמר

והלקוח כנראה צריך להתלבש.

הייתי יותר מידי מהופנטת מהמתרחש סביבי אבל הקול המוכר מהטלויזיה החזיר

אותי למציאות.

הוא גבוה בערך 1.80.כולם מכירים אותו,יש לו תדמית של זיין על למרות שאני

אישית לא הייתי נוגעת בו בטלפתיה.מצד שני אני בלונדינית ואין לי מילה אז אל

תבנו על זה.היו לו שיניים צהובות מניקוטין ולמרות שהוא בן בערך 40 עדיין נראה צעיר

ומצחיק.

יש לי בעיה עם סלבס.

כלומר לא חשוב איך תתנהגי לידם,את יוצאת מטומטמת.

אם תראי שאת כאילו לא מזהה אותם-הם יחשבו שאת משחקת אותה.

אם תראי שאת מתלהבת ורוצה תמונה-הם ינפנפו אותך.

אבל,

משום מה,אני תמיד נתקלת בכאלה.

אפילו בתחנה המרכזית החדשה ,שם גרים מיליון סודנים ואף פליט ריאליטי נרגש ,גם שם

יצא לי להתקל באחד כזה.

אני מתכוונת פיזית  ממש להיתקל בו.

אני כזאת שלומיאלית וחיפשתי את מבחני התאוריה,ובזמן שהסתכלתי לצדדים,מנסה למצוא מקום,

בתוך המבוך הזה ,קיבלתי פגיעה ישירה חזיתית מאיזה "רוקד עם כוכבים" שאסור לי להגיד

את שמו אבל בוא נניח רודריגו גונזלס וישר צמחה לי בלוטה כחולה על המצח.

הוא דווקא היה נחמד,שאל אם אני בסדר,ולי יצא לענות שאני רואה כוכבים עכשיו והוא ממש לא כזה.

כבר אמרתי שיש לי חוש טאקט מפותח?!

מכיון שהוא גבוה ממני כל החזה שלו נתקע במצח שלי ונראיתי כמו כלבה מתנו לחיות לחיות

מאשר דוגמנית אטרקטיבית.

הוא המשיך לשאול אם אני בסדר,להציע לי סוכריה.

כרגיל עניתי "זה למציצה או לבלוע.. ?כי אני תמיד בולעת הכל."

עכשיו הוא כבר ביקש את המספר ,ואני ביקשתי למות.

נחזור לסיפור המקורי,כרגיל נסחפתי פה.

איפה היינו..אה כן השחקן המפורסם במשרד הליווי שלא ידעתי שהוא ליווי עד שהוא ביקש אותי.

הוא פשוט עמד לידי ממש קרוב ובהתחשב בעובדה שאני ישבתי על כסא-אני והחבר הקטן שלו

בג'ינס היינו ממש קרובים.

"אז תקשיבי בובה"-אמר הבוס הראשי,"פה עושים בודי מסא'ג +הרפיה."

השחקן התחיל לצחוק "מה אתה מחרטט אותה-תקשיבי בואי לחדר ואני אראה לך כבר את העבודה".

אם תהיי טובה את יכולה לעשות אפילו 15000 בחודש בכיס שלך".

לא חשבתי על הכסף באותו רגע,שזה מוזר ,כי אני חושבת על כסף כל הזמן מאז שראיתי את עגילי

היהלומים שלי בחנות בשלושים אלף שקל,אבל הפעם..

הפעם סיקרן אותי הענין של הקטן.

שחקן כזה מפורסם,גרוש איזה פעמיים,עושה את כל תל אביב,עשיר,גבוה,אבל..

היה נראה מהמכנס שהכל מנופח עם איזה גרב,כמו כיס אויר של מטוס,כמו ביצת קינדר בלי הפתעה.

טוב,הבנתם את הפואנטה..

הייתי חייבת לראות!

האמת,לא יצא לי הרבה לראות צנרת של גברים,ותכל'ס כולה ממטרה עם טיפות פזורות.

גם זה מטומטם איך שהם משחקים עם זה כל היום,כאילו יש  שםשטרות של יורו,או שנגיד אחרי שהם

עושים פיפי,הם מנערים את זה כמה שניות לראות מה יצא.

מה הם מצפים למצוא שם? מערכת שמע לאייפון?!

בפעם הראשונה כשראיתי את זה,הייתי בת 16 ובדיוק באותו זמן למדתי נהיגה.

החבר המחוצ'קן שלי מהתיכון באותו זמן צרח מכאבים עזים כשניסיתי למשוך את זה

לכיוון parkinig ולהעביר  הילוכים.זה נגמר עם מכות כחולות בכיפה בוולפסון ומאז הוא

לא דיבר איתי.

מוזר..זה משהו שעשיתי?

aniway השחקן הוביל אותי למיטה קטנה שעליה שתי מגבות,תאורה אדומה ומוסיקה שנטי

בנטי ברקע שכל פסטיבל רוחני ישר שמים אותה ולי היא עושה חשק לרצוח צרצרים.הוא הוריד את החולצה,שהיתה טריקו מסומרטט,

ולא ראוי אפילו לפאנלים,ואת המכנס ואת הבוקסר של הפועל ואז...

ראיתי אותו!!

אם אפשר לקרוא לגרגר של במבה -אותו.

זה היה הזין הכי קטן ורוד ומכווץ שראיתי בחיים.

השחקן גם לא הוריד את הגרביים השחורות שלו שהגיעו עד הברכיים.

המראה היה מביך מאוד ובאמת חברים..באמת שניסיתי.

ערוגה קטנה של שערות כיסתה על 7 ס"מ עלובים וחשבתי שאפילו העקבים שלי גבוהים יותר.

בהתחלה יצא לי חיוך מוזר ועקום.אחר כך מן צחוק קטן וחרישי.

"בואי אלי משגעת שלי",אני יראה לך מה זה גבר אמיתי" הוא אמר.

כששמעתי את זה ישר עניתי-"מה,הבאת חבר? איפה יש פה גבר,לא רואה."

הוא נהיה רציני פתאום,כמו ילד ואני כבר לא יכולתי להחזיק יותר ופשוט צחקתי בקול גדול.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

נפלתי על הרצפה,עם בטן כואבת מרוב צחוק כשהקינדר בואנו הקטן הזה תלוי מעליי.

דמעות זלגו לי ולא יכולתי להפסיק.

הוא מיד התלבש וברח משם,כשאני עוד מחזיקה את הבטן וחושבת איך אני רצה לv.o.d

בבית לראות את אחת העונות של הקומדיה שהוא השתתף בה.

הדלת נפתחה בחוזקה,בעל הבית נראה אדום ועצבני ומיד צרח עליי"תעופי מכאן"עכשיו"!!!

מיד הושלכתי מעבר לדלת המפורסמת אל הרחוב שטוף השמש,כשבכיס אין לי שקל

אבל חיוך ענק מרוח לי על הפרצוף.

בדוכן ירקות סמוך קניתי לי בננה גדולה במיוחד ובלעתי אותה בהנאה.

יהיה מה שיהיה,לאן שיקח אותי הזמן,לעולם לא אשכח את השחקן עם הקטן.