אני יודעת, הבטחתי פוסט הבא כאילו הפוסט הזה שזה יהיה על הרעיון של הספר, אבל.

אנילי עדיין רעיון אז זה עדיין בחיתולים.

אז חג שבועות היה מדהים D:

זה ניראלי החג היחיד שאני כלכך נהנת ממנו, המון גבינות D:

ציטוט מהשולחן המשפחתי שאותי אישית הפיל מצחוק-

אחותי הבינונית: תקשיבי חזרנו מאיפשהו

אני: מהבית ספר שלי

אחותי הבינונית: קיצר לירון אמרה לאמא שהיא רוצה את העוגה שהיא מכינה כל שישי, אנחנו פותחים ספרי עוגות גבינה והכל..

אחותי הגדולה: נוו..

אחותי הבינונית: בסוף זה היה עוגת תפוזים

אחותי הגדולה: אמרתי לכם שיש בה משו הזוי..

אני: ^.^

ומחר(היום) אני הולכת להיות מ10 עד אחת ככה כניראה אצל חברה, אתם שואלים למה?

2 חברות שלי החליטו שהן רוצות להקים להקה, שאלו אם אני בעניין מצאו מתופפות ומחר נפגשות פעם ראשונה בעניין הלהקה..

נראה אם זה יצליח, אני מאוד מקווה שזה יצליח XDD

וגם אתם מרגישים שמישו מחייך אליכם רק כי הוא מרגיש חייב, לא באלך לחייך אל תחייך, אל תהיה צבוע..

וכן זה בערך מגיע מה-"מקובלים", למה הם תמיד חייבים להיות הצבועים?..

ונסגור עם אופטימיות את הפוסט..

אני באה לקבוע פגישה עם המדריך החברתי-

הוא: יום שלישי שעה חמישית מתאים לך?

אני: סבבה

הוא: השם שלך הוא עדיין לירון כן?

אני: *מהנהנת* (ועכשיו אני חושבת למה לא אמרתי לו: עדיין לא שיניתי אותו לדמי XOXO)

מתה עליכם יומנים לא סודיים שלי ♥