אז סיימתי לראות את כל ה-gameplay של The Last of Us (עניה מדי בשביל אשכרה לשחק במשחק עצמו, כי מישהו החליט שזה פאקינג רעיון מעולה להפוך אותו למשחק אקסקלוסיבי לPS3. אסהולז.) ופשוט....וואו. יש כתם רציני של נוזלים על החולצה שלי, וזה לא ריר, אוכל, או נזלת. טוב, אולי קצת נזלת. פעם אחרונה שבכיתי ממשחק ככה היתה מ-Bioshock Infinite, אז בכיתי אולי טיפה יותר, כי בכ"מ יצא לי לשחק בו ולהתחבר לדמות ולעלילה באופן עמוק יותר. ממליצה לכל מי שיש לו PS3 לזרוק את כל השקלים שלו על המשחק הזה, ולכל מי שאין, טוב, לצפות בגיימפליי שלו. זה מרגיש כמו לצפות בסרט, רק שסרטים לא גורמים לי לבכות (אלא אם כן כלב מת. rivers of tears will flow). ~הגיימפליי, למי שרוצה~
יש שמועות מצד בת'סדה שיצא sequel ל-Dishonored בעתיד, ואני כבר מוכנה לתרום אחת מהכליות שלי בשבילו (גם את השניה אם הסאונדטרק יהיה כ"כ טוב כמו במשחק הראשון). ממש מדהים איך שהם הצליחו להפוך שיר כ"כ שמח וקליל (Drunken Sailor) לשיר כ"כ אפל וקריפי.
כנראה שכל מנגינה שילדה בת 8 מזמזמת יכולה להפוך אוטומאטית לאפלה וקריפית...בטונים הנכונים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Thor