האמת שלא הרבה השתנה מאז, רק מספר דברים שדורשים איזכור או תשומת לב בכל אופן ;
אולי נעשתי טיפה יותר פסיכית ממקודם, התקפי החרדה מתבטאים עכשיו באגרסיה כמעט בלתי נשלטת.
התחלתי לנגן על פסנתר, וזה הולך לי דיי טוב עד עכשיו, אני כנראה אמשיך עם זה עוד המון המון זמן.
אני מלחינה יותר (כשיש זמן), ועם קצת מזל והשקעה, אוכל ליצור sample cd לחברת משחקים כלשהי שתקבל את המוזיקה שלי בחינם. (עכשיו כשיש לי Cubase 5 פרוץ שמתפקד כראוי. shiver me timbers).
התחלתי לקרוא יותר, שזה גורם לי להרגיש מאוד פרודוקטיבית לשם שינוי.
ניגשתי לעתודה (כאפה עצמית).
~עוד כאפה עצמית~
הבנתי שאין מקום בשבילי יותר בבית הזה.
הגעתי לגיל 18 (יאי אחריות).
הצבעתי בבחירות! (לא שזה עזר, עלה ירוק Y U DO DIS).
למדתי לא לסמוך על אנשים (שוב).
הכתה בי העובדה שאיטלקים לא יודעים אנגלית (srsly u guise).
ועברתי את פאקינג Far Cry 3 => השיא של ארבעת החודשים הללו, לא ראיתי אור יום במשך שבוע.