Everybody Lies

אתמול נשברתי קצת.

ישבתי במשרד והרגשתי שאני חייבת לראות קב"ן, או משהו שרק יעזור לי נפשית, שיפסיק את הכאב הזה.

איך בן אדם יכול לצמוח במקום של ביקורת שלילית בלבד.

זה מגיע למצב שאני מגיעה אליה לפגישה עם דברים שהכנתי, היא מסתכלת דקה אחת על דוח אחד.

שם שכתוב בעמודה הלא נכונה וכו' היא קובעת שאני לא מוכנה ואין למה לשבת. מחזירה אותי למשרד כדי שאתקן דברים ואחזור אליה.

זה היה ככה 4 פעמים. הישיבה האחרונה הייתה ב-9 בלילה. לבית הגעתי רק ב-11 בלילה.

כל פגישה היא ממשיכה להדגיש שאני מזלזלת בה כי אני לא מגיעה מוכנה.

הסברתי לה שאני משתדלת והטעויות שלי לא נובעות מזלזול אלא מטעויות קצינה צעירה ולא מנוסה.

והיא בשלה.

היא מאוכזבת, מיואשת.

אני מזלזת, זורקת, מזלזלת. 

להמשיך?

לא היה לה, לאורך כל היום הזה, לאורך כל החודש הזה מילה אחת טובה להגיד עלי.

מעולם לא הרגשתי כ"כ לוזרית. 

ויש לי נשירת שיער מוגברת.

שידיחו אותי כבר.

עד מתי?