kiddo || סיפורים בהמשכים

סוף סוף , סיימתי את הפרק ..

שמעו , אני יודעת שהסיפור יצא קצר אבל הוא כנראה הולך להסתיים בפרקים הקרובים ..

הפרק הקודם -

"אני ... אני הולכת לשירותים ." מלמלתי וקמתי מהשולחן , הולכת לכיוון המדרגות . שכבר הייתי מחוץ לטווח ראייתם נעצרתי והקשבתי לשיחה שלהם - "היא בחיים לא תסלח לי , הא ?" שאל .

"אני יכולה להבין אותה ." אימי ענתה ביובש .

הוא נאנח .

פרק 14 :

עליתי למעלה ונכנסתי לחדר הישן שלי , הוצאתי את הפלאפון שלי וחייגתי לערן . הוא לא ענה .

החלטתי שאני חייבת לרדת למטה , אני לא יכולה להתחמק מאבא שלי כל הזמן . וגם ככה אני הולכת "לבלות" איתו היום אז ... צריך להתחיל מאיפה שהוא , לא ?

יצאתי מחדרי וירדתי למיטה . אימי ואבי ישבו בסלון וצפו בטלוויזיה . "היי ." מלמלתי והתיישבתי על הכורסא הריקה .

"כבר החלטתם לאן אתם רוצים שניסע היום ?" אבי שאל לאחר כמה דקות של שתיקה .

"לא יודעת .. תשאל את אלון ." עניתי בשקט מבלי להסיר את מבטי מהטלוויזיה . לא באמת עניין אותי מה שודר בטלוויזיה, ניסיתי להתחמק מקשר עין איתו . אבא ואמא דיברו בניהם על משהו ששודר בטלוויזיה ואני הלכתי למטבח . הכנתי קערת דגנים עם חלב והתיישבתי על-יד השולחן כשהקערה מונחת לפניי . שיחקתי עם הכף בתוך הקערה אבל לא אכלתי , לא היה לי תיאבון . אלון הגיח מדלת הכניסה של המטבח והתיישב מולי . "בוקר טוב ." אמר בישנוניות .

"בוקר ..." מלמלתי בחוסר חשק .

"לאן נוסעים היום ?" שאל .

"תחליט אתה ." אמרתי ודחפתי לפי כף עמוסה דגנים . אבי הגיע למטבח והתיישב על הכיסא על יד השולחן . "אתם רוצים ללכת לראות סרט ואחריי זה נשב במסעדה ?" הוא שאל .

"טוב ." מלמלתי .

אלון הסכים וניסה להראות מתלהב . הוא הכין לעצמו כוס קפה והתיישב בחזרה בשולחן . ארוחת הבוקר עברה בניסיונות של אבי לפתח איתנו שיחה , אלון ניסה להתקדם בשיחות אבל הן נגמרו מהר מאוד . סיימתי לאכול ועליתי למעלה , לחדר שלי . הסתכלתי בפלאפון שלי והיו לי שתי שיחות שלא נענו , אחת מערן השנייה מטום . חייגתי לערן ואחריי צלצול אחד הוא ענה . "בוקר טוב ." הוא נשמע מחייך .

"בוקר טוב ." עניתי ועל פניי עלה חיוך קטן , רק מלשמוע את קולו של ערן .

"איך ישנת ?"

"לא משהו ." נאנחתי . "לא הצלחתי להירדם עד שעה מאוחרת אז הלכתי לחדר של אלון . נרדמתי על המיטה שלו והוא ישן על מזרון ."

"ואיך היה עם אבא שלך ? דיברתם ?"

"בערך ... עדיין קשה לי לראות אותו ."

"זה ברור שקשה לך , אבל את יודעת שאין לו עוד הרבה זמן , תני לו הזדמנות אחרונה ." ערן ענה ואז שמעתי מישהו צועק את שמי מצידו השני של הטלפון .

"זה טום ?" גיחכתי .

"כן , והוא מאוד רוצה לדבר איתך ." ערן גם נשמע מגחך .

"תביא לי אותו ." ביקשתי .

שמעתי כמה לחשושים ואז שמעתי את קולו של טום צועק את שמי לתוך הפלאפון .

"מה קורה טומי ?" חייכתי .

"מתגעגעים אלייך פה . ערן משתגע בלעדייך !" קרא בהתלהבות .

"על מי אתה עובד ? אני יודעת שאתה זה שמשתגע מגעגועים ." צחקתי .

"גם . אבל בעיקר ערן !" הוא גם צחק . "תגידי ... איך בבית ?" נימת קולו הפכה רצינית .

"בסדר , מתרגלים . אנחנו יוצאים לסרט עוד מעט ." עניתי ביובש . מדהים איך שמצב הרוח שלי יכול להשתנות בשנייה .

"תנסי להנות , כן ?" שאל .

"כן ..." מלמלתי . "אני צריכה להתחיל להתארגן . תן לי את ערן בינתיים ." ביקשתי .

"אוקי . אה ו ... אני צריך לדבר איתך שתחזרי ." אמר בשקט .

"אחריי ארוחת הערב נדבר ." עניתי .

"אין בעיה . ביי ילדה ." אמר בחיוך .

"הלו ?" קולו של ערן נשמע .

"ערנוש , אתה יכול לסדר עם אחד מהמטפלים שנישן היום ביחד ?" שאלתי .

"בטח , אני ידבר עם מישהו ." חייך .

"תודה ." על פניי עלה חיוך קטן . "אני צריכה להתחיל להתארגן ... אנחנו הולכים לסרט ."

"שני , יהיה בסדר , כן ? תנסי לדבר איתו ." ערן אמר בטון מעודד מעט .

"אני אנסה ." עניתי .

"נדבר בערב . תתקשרי אליי אם קורה משהו ."

"טוב ... ביי ." עניתי בחיוך קטן וניתקתי את השיחה . הייתי צריכה את השיחה הזאת עם ערן וטום בשביל לשפר לי את מצב הרוח .

התלבשתי בג'ינס פשוטים וגופייה , נעלתי כפכפים , סידרתי מעט את שיערי וירדתי לסלון . אלון כבר היה לבוש וישב עם אבא על הספה מול הטלוויזיה . הלכתי למטבח וכמו שציפיתי , אימי הייתה שם . "אנחנו יוצאים ." אמרתי .

"אני יודעת ." ענתה . "תדברי איתי אם קורה משהו ." היא נשמעה מודאגת מעט .

"אלון איתי , לא יקרה כלום ." עניתי . בתוכי ידעתי שזה לא משנה כמה אני ינסה להרגיע את עצמי , אני לחוצה מידיי .

"שני , בואי . יוצאים !" אלון קרא לי .

"ביי ." אמרתי לאימי בשקט ויצאתי מהמטבח . אלון עמד ליד דלת הכניסה הפתוחה , "אבא כבר באוטו , בואי ." אמר . נכנסנו לאוטו של אבי והוא נסע לקניון הקרוב לפנימיה שלי . ראינו סרט שאלון בחר ולאחר הסרט הלכנו למסעדה . כל היום עבר בשיחות חולין בעיקר בין אלון ואבא . הגענו למסעדה . מלצרית לקחה את ההזמנות שלנו והלכה . "שני , את מאוד שקטה היום ." אבא אמר לי .

שתקתי .

"ספרי לי איך היה לך בפנימיה , עם הגמילה ." אמר בהתעניינות .

"איך היה לי בפנימיה ?!" שאלתי והרגשתי איך לחיי מאדימות מכעס . איך הוא מעז לדבר על זה ?! "בגללך הגעתי לפנימיה הזאת ! בגללך התחלתי עם כל זה ! שלא תתחיל לדבר על הפנימיה ." אמרתי בכעס .

"שני , כבר אמרתי שאני מצטער ומתחרט על הכל . תני לי לפצות אותך ." הוא נשמע מתחנן .

"מצטער לא עוזר לי . זה כבר קרה ." עניתי בקול הכי אדיש וקר שאי פעם הוצאתי מפי . "הצלקות כבר לא ייעלמו , הפחדים והסיוטים חוזרים כל לילה ."

"שני , דיי . אנחנו כבר פה , תנסי לשכוח מזה לרגע ." אלון ניסה להרגיע אותי .

"לשכוח מזה ? אני עוד תקועה במקום המסריח הזה בגללו ! אני לא יכולה לשכוח מזה !" הפעם צעקתי וגרמתי לכל היושבים במסעדה להסתכל עליי . זה לא הפריע לי להמשיך לצעוק .

"בבקשה שני , תני לי להיות האבא שאף פעם לא הייתי . תני לי לנסות לפצות אותך . אל תתני לי ללכת שאת עדיין שונאת אותי ." הוא נשמע שבור .

"אתה לא אבא ! אף פעם לא היית אבא ואתה לא תהיה !" קמתי ממקומי . "עשיתי טעות שבאתי לפה ." אמרתי , רגועה מעט ויצאתי מהמסעדה .

יצאתי מהקניון והלכתי בצעדים מהירים לכיוון הפנימיה . נכנסתי בשער והלכתי ישר לכיוון בניין המגורים . להפתעתי , ראיתי שם את ערן יושב עם יאנה והם ישבו צמוד . צמוד מידיי לטעמי . אני כמעט בטוחה שהם לא ראו אותי -כי עוד לא נכנסתי לבניין- אז הסתובבתי והלכתי לכיוון הדשא הרחב . חייגתי לטום והוא ענה תוך שניות ספורות . "טומי , בוא לדשא ." אמרתי בלי לתת לו הזדמנות לדבר .

"טוב , דקה אני אצלך ." אמר וניתק את השיחה . תוך כמה דקות טום הופיע לידי . "אוקי , ספרי לי מה קרה ." אמר והתיישב לידי .

סיפרתי לו מה שהיה במסעדה .

"לפחות את רואה שהוא עדיין דואג לך ."

"לא אכפת לי כמה הוא דואג . זה הכל בגללו ." אמרתי בבוז ופלטתי רצף קללות .

"שני , דיי , אחריי הכל זה אבא שלך ." טום ניסה ללטף את שיערי אבל הזזתי את ידו .

"אבא ?! זה לא אבא !" אמרתי בכעס וקמתי ממקומי . "אתה לא יודע מה זה לחיות ככה ! אתה בא מבית טוב ! אבא שלך בחיים לא הרים עליך יד ! חתיכת עשיר מפונק !" צעקתי .

טום קם ממקומו וחיבק אותי . ניסיתי לדחוף אותו אבל הוא רק הידק את אחיזתו סביבי . "תעזוב אותי !" דרשתי .

"בחיים לא ." הוא לחש באוזני . ניסיתי לדחוף אותו ממני עוד מספר פעמים אבל בכל פעם הוא רק הידק את אחיזתו . לאט, לאט הרגשתי איך הכעס מתפוגג ובמקומו עולות הדמעות . "אני מצטערת ." אמרתי בלחש .

"אין לך על מה ." ענה וליטף את שיערי בעדינות . עמדנו מחובקים במשך דקות ארוכות עד שטום קטע את החיבוק ואמר שהוא צריך לדבר איתי על משהו . התיישבנו חזרה וניגבתי את לחיי שהיו רטובות מהדמעות .

"רציתי לדבר איתך על זה בערב אבל כבר חזרת עכשיו אז אה ..." הוא התחיל להגיד , מהסס . "אני בכלל לא בטוח שזה זמן מתאים לזה ...-" הוא המשיך לומר ואני קטעתי אותו .

"טום , דבר אליי . מה קרה ?" שאלתי .

הוא לקח נשימה עמוקה ונראה לא בטוח בעצמו . "אני שמתי לב לזה בשבועות האחרונים כשהלכת הבייתה וערן נשאר פה... שמתי לב שהוא מאוד מתקרב לאנה ." גמגם .

הסתכלתי עליו מבולבלת .

"אני לא מנסה לסכסך ! פשוט חשוב לי שתדעי ..." מיהר להסביר את עצמו . באותו רגע ערן הופיע מעלינו .

"אני צריך ללכת ." טום אמר וקם במהירות ממקומו . ערן הסתכל עליו הולך ואז התיישב לידי , "מה את עושה פה ? את לא אמורה להיות עם אבא שלך ?" שאל .

"ראיתי אותך עם אנה ." אמרתי , מתעלמת משאלתו .

"מה ? מתי ?" הוא שאל בטון מסגיר .

"עכשיו . ישבתם בלובי . ולפי מה שהבנתי , אתם מאוד קרובים בזמן ." עניתי ביובש .

"מאיפה הבנת את זה ?" גמגם .

"ערן , מה קורה איתך ועם אנה ?" שאלתי והסתכלתי ישר לתוך עיניו . הוא השפיל את מבטו לאדמה . "שני אני מצטער ." הוא אמר בשקט .

"על מה ?" שאלתי מופתעת .

"לא מגיע לי אותך ." שמעתי חרטה עמוקה בקולו .

"מה עשית ?" שאלתי . הרגשתי שאני יודעת מה התשובה אבל לא רציתי לשמוע אותה . לא רציתי לדעת את האמת .

"אנחנו ... התנשקנו ..." הוא לחש . לא אמרתי כלום . קמתי ממקומי וניסיתי ללכת אבל ערן תפס בידי . הוא קם ונעמד קרוב אליי . "שני אני כ"כ מצטער ! אני מבטיח לך , אני לא עשיתי כלום ! היא נישקה אותי ! אני בכלל לא הייתי מוכן לזה !" הוא נשמע מתחנן .

"עזוב אותי . אתה בדיוק כמו עומרי ." שחררתי את ידי מאחיזתו והלכתי ממנו , ישר לכיוון חדרי . עברתי בלובי וראיתי את טום יושב עם כמה חברים . התעלמתי מהם והלכתי ישר לחדרי . טרקתי את הדלת ונשכבתי על המיטה . כעבור שנייה הדלת נפתחה וטום עמד בכניסה . "מה קרה ?" הוא שאל מבוהל אחריי שראה את עיניי האדומות .

"הוא בגד בי . הוא בגד בי בדיוק כמו האקס הקודם !" קמתי מהמיטה ורצתי להתחפר בין ידיו של טום .

הוא חיבק אותי בלי לומר מילה .

מקווה שאהבתם ! ניסיתי לעשות את הפרק ארוך בתור פיצוי ..

בהצלחה בבגרות למי שיש היום !!

אוהבת , 3>