עמדתי במרפסת וצפיתי בילד הקטן משחק עם חברו הטוב בכדור .
מוסרים מאחד לשני , צוחקים ונהנים .
פרפר מעופף מעליהם והם רודפים אחריו ומנסים לתפוס אותו .
אימו של הילד קראה בשמו והזמינה אותו ואת חברו לארוחת הצהריים .
הילדים רצו לבית והתיישבו ליד השולחן העמוס בכל טוב , אוכלים עד שכבר לא יכולים יותר .
הילדים חזרו החוצה לשחק בכדור , איש שעבר ברחוב חייך אליהם והביא להם ממתק .
איזה כיף זה להיות ילד קטן . הוא חופשי ומאושר , תמים ובלי דאגות .
הילד נעלם וגם חברו . הסתכלתי לצדדים וחיפשתי אותם .
זה היה רק חלום ...
הילד הקטן כבר לא משחק בכדור , הוא שוכב על המדרכה הקרה ללא רוח חיים .
החבר שלו הורחק ממנו , החבר לא היה יהודי .
הפרפר שריחף , כבר לא פה . הוא ברח מחוץ לחומות ,
החומות שסגרו עלינו כמו חיות בכלוב .
אימו של הילד יושבת לידו ומתייפחת .
'למה ?' היא זועקת לשמיים , 'למה לקחת לי אותו ?' היא בוכה .
עגלה רתומה לסוס עברה ברחוב , האיש שעל העגלה עצר אותה וירד ממנה .
הוא הסתכל על הילד המת ועל האמא המתייפחת .
האיש הרים את הילד ושם אותו בעגלה ביחד עם שאר המתים .
היום , זה כבר לא כיף להיות ילד קטן . הוא לא חופשי , ובטח שלא מאושר .
הוא כבר לא תמים ומלא דאגות ...
מאיפה הוא ישיג עוד אוכל ? איך הוא ישמור על המשפחה שלו ?
איך הוא ישמור על אחיו הקטנים ?
איך הוא ישרוד בשביל להגן על משפחתו מפניי חיות הטרף הנוראיות שרק רוצות לפגוע ולהרוג ...
זהו ... תגובות יתקבלו בברכה ♥
נדרתי הנדר לזכור את הכל
לזכור , ודבר לא לשכוח ...