לא באמת התכוננתי נפשית לזה
שאחרי כל המסגרות שמסתיימות להן
האנשים שבחייך הולכים ומתרחקים לכיוונים שונים
אם נשארת מאחור, לא יחזרו לקחת אותך
אם זינקת קדימה, תחכה לשאר
חשבתי שככל שהשנים יעברו המעגל החברתי יגדל
רימו אותי, רימיתי את עצמי
נשארתי בסופו של דבר עם מעגל מצומצם של אנשים לא זמינים
ומישהו שאוהב אותי, ואני אוהבת אותו גם
ועם זאת, אני מרגישה כל כך כל כך לבד.
בסופו של דבר, חסרה לי חברה
לדבר איתה על החיים על סקס, חתולים, ועל כל מה שעשוי להצחיק.
לשבת לשאכטה בסוף היום לנשום, לתמוך ולהיתמך יחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mis Nobody