צריך להתכונן למבול

אני נמשכת לגברים שאני יודעת שלא באמת טובים לי.

נעשית רטובה כל כך מהר, כשיד יציבה עוטפת לי את הגרון ואצבע מתגרה בי מעט מעל התחתונים

מבט ישיר לתוך העיניים, בטוח, מנחה, טוטאלי

אני נדלקת, אני חיה, אני נושמת הכי טוב כשאני נחנקת.

אני למעלה בפסגה ואז נופלת, זה מכביד עליי ולא בריא לי

תמיד זה יוצא לא טוב בסוף

לעומת גברים שאוהבים אותי, היד מלטפת, פה מנשק את הצוואר

אינטימיות, קרבה, אני מרגישה בטוחה.

אבל ללא הניצוץ, ללא הטירוף, בלי מה שמתעורר בי, מה שחוויתי ואני יודעת שעוד יכול להיות

המחשבה על כמה עוד, כמה עוד אני יכולה ללמוד, להרגיש תשוקה מתפרצת חזקה, להגיע לקצה שתיקח אותי איתך.

הרי מי אני שאלמד אותך?

יש בך כמעט הכל, אתה עושה לי כל כך טוב

ללב לנשמה ולגוף.

הלוואי שיכולת להבין, לחיות את זה יחד איתי

לחוות אותי מתעוררת, את הניצוץ הזה בעיניים שידלק רק לאחר שהלחי שלי תיעשה אדומה

ואתה תתפוס לי את הפנים, תסתכל לתוכי

אז באמת תדע אותי, את כל כולי.