A Little Piece Of Heaven

אני מרגישה כמו רוח,

כמו רוח רפאים בביתי שלי,

מהלכת במסדרונות,

לא רואה שום אורות,

אני מרגישה כמו נשמה שננטשה,

שנראה לבדה ואין מי שיגן,

אף אחד לא שומע,

אף אחד לא רואה,

אני מרגישה כמו רוח,

כמו רוח רפאים בביתי שלי,

נדמה כי איני בבית,

למרות שאני כן בחדרי,

אני מרגישה כי לא נותר ממני דבר,

לא נותר דבר חוץ מאשר נשמה קרועה,

נשמה שאין לה לאן לפנות,

מרחפת באוויר מעל הרצפה הקרה,

אני מרגישה כי לאף אחד לא אכפת,

לאף אחד אין עיניין בי וברגשותיי,

לא קוראים לי,

לא בודקים מה איתי,

אני מרגישה כמו רוח,

כמו רוח רפאים בביתי שלי,

אחת כזאת שלא נותר לה ולו דבר אחד,

אחת כזאת שנשארה לבדה,

אני מרגישה כמו רוח,

רוח רפאים שקטה ועצובה,

שהדמעות כבר אינן קיימות בעיניה,

אבל בהחלט קיימות בליבה,

אני מרגישה כמו נשמה,

נשמה קרועה לפיסות רבות וקטנות,

וכל מה שנשאר לי שוב לעשות,

זה לשכב ולשתוק.

אז כן..

אני מרגישה כמו רוח רפאים..

אני כל הזמן מסתובבת בין החדרים בבית בלי מטרה ...

ואני כבר מתחרפנת.

מתי אני אחזור לעצמי ?!

עד מתי המצב הזה יימשך ?!

נמאס לי.

אוהבת,

Dr.Pain