צא דיבוק.

ושנסגר עלייך הים

לא שמחתי בכלל

וכשהעם צהל על מותו של העריץ

הזלתי דמעה על אכזריותו של הגורל.

ושטבעת בתוך הים האדום

וכל גיבורי מצרים מאחורייך

כאב לי שלא חלקת איתי את הכבוד,אח יקר

שרוח ה' לא הייתה מעלייך.

ושנשמעו שירי הלל,לי ולה'

לא הייתי מרוכז,היה לי קצת קשה

כי האזנתי לקול מוכר מהמצולות

לוחש לעזרה בשמי...

''משה...משה...''

חג חירות שמח.

                                                                שלכם

                                                                           ISAH

''לפעמים

בימים עצובים

הייתי מתפלל שיכה בי ברק

ואולי ייקח אותי איתו

רחוק מכאן

אל העננים.

לכל בן אדם

יש את הברק שלו

ואת הכמיהה הנצחית למצוא אותו

בכל מחיר.

לדעת שהברק הזה

יוכל לקחת אותך למחוזות טובים יותר

ואני

עוד מחפש את הברק שלי

עמוק

בתוך אין הסערה.''

ימים של ביקורת עצמית וחיצונית עוברים על כוחותינו

מקווה למצוא אותם

ולקראת חג הפסח

לשלח את עצמי רחוק מהפרעה 

אל הארץ המובטחת שלי.

חג חירות שמח

שלכם,

               ISAH

כי לפעמים צריך לשרוף את עצמנו באש

כדי ללמוד להגיד תודה

וככה לאט לאט בפעם הבאה

נוכל להרגיש חופשי לבקש

צריך לפעמים גם לקפוץ מצוק

כדי להביט על השמש הבוערת

ולהסתכל על האדמה שלכיוונך מתקרבת

ולדעת שלא תמיד רק אתה הוא הדפוק

ושנבין שלא הכל שחור ולבן

שיש בתוכנו 2 פנים

קצת מאלוהים וקצת מהשטן

נדע שיש תחום אפור שאליו אפשר לברוח

ושם להפסיק להעמיד פנים

לעצום עיינים,להשתחרר ולשכוח.

תקופה נסערת עם מלא מאבקים פנימיים

מקווה לעבור אותה בהצלחה

שלכם

           ISAH