Unreal

נשיקות בלי רגש מהולות בריח של ערק עם קמצוץ אשכוליות.
רקבון יוצא מתוך צבעוניות העיניים.
שורות יפות מסודרות וכואבות.
בתולין שאי אפשר לשבור.
זה הכל חלומות.
המיטה קרה בלילה ואין מי יחמם, יחבק וירגיע.
אנדרלמוסיה מטורפת בראש הולכת בום בום...
לפי קצת הגניחות, יציאות וכניסות שאין, הכל בראש, בום בום.
עירום מלוכך, מלכה שמנה ושוט מכוון אחר.
צלילי מיטר אל המדבר בסלסולי געוגעים (היא לא דומה... לאפ אחד אחרת).
את לא אוהבת, את שותקת.
דינג דינג דונג.
בקרים מבלבלים.
טבעות אבנים.
שומנים ובטחון עצמי ירוד במיוחד.
איפה הצייר איפה...?



גופה הערום מחוסה בפרווה...תגידי כמה עלה לך לתקן את האפ.

שקרים שקרים
וזה לא אני.
אין לי טבעת על היד או שם מקוקעקוע על עצמי.
אין גג מבחנתי.
מילים אחר מילים, במשפטים קצרים מחוברים לחיים.
אינפוזיה של רגשות- אינפוטנציה של מילים.

כזו אני
אני

אז היה, והיה טוב.
סדינים דביקים, בגדים מבולגנים.
אז היה, היה בטעות.
אז ידידות נגמרת?
אז היה, ראינו אחת את השני חשופיפ, פגעים.
יפים, ערומים ונהנים.
אז אבדתי עוד נפש בדרך.

תסבוכים זה לא תירוצים.