עייפות החומר

אחרי התגובה המתלהמת של מעריב למאמר  של שוקן בהארץ, שכללה לא פחות מחמישה מאמרים (המכונים מעתה "החמישיה הציונית") ולאחר שנקנר הבטיח שדעה השוללת ציונות והחותרת תחת קיומה של המדינה לא תושמע בעיתונו, שזכה כאן לתואר: "לאומון".

התפרסמו בימים האחרונים מאמרים של ניר ברעם ופרופ' שלמה זנד, המתנגדים לקו של החמישיה הציונית, טוענים כי אין לאום יהודי אלא דת יהודית שהיתה במהותה תמיד דת מגיירת (דהיינו מתירה הגירה) וכי יש תרבות ישראלית שצריכה להתנתק מספיחיה הדתיים והביולוגים.

בן דרור ימיני מיהר להשיב להם והם מיהרו להשיב לו (לינק כאן למאמרים).

כמובן השאלה היא מה היה המהלך הדנקנריסטי החמקמק כאן? האם היה זה דנקנר המתלהם כשדמו גועש בו ולאחר מכן אל מול חצי ביקורת הברנז'ה נזכר שהוא אמור להיות פלורליסט? אולי באמת מדובר בחרטה כנה על אמירת ההבל בגל"צ? אולי היה מדובר פה בדנקנר איש השיווק להמונים (ששונה מדנקנר איש האליטות יודע הספר)?

כך או כך, מאמרים מעניינים מאוד ומומלצים. אי שם בתוך ביצת הצהוב האנרגטית יש גם דיון מעמיק ועקרוני אחד.

וכמו בהרבה מקרים בעיתונות הישראלית, הוא בכלל התחיל בעיתון הארץ.