לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  כתיבה מסוג אחר.

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2012

התנהגות של נהג.


שמעו מקרה,

לפני חודש וחצי אני ועוד 3 חברות שלי עלינו לאוטובוס.

בזמן ששתי חברות שלי משלמות לנהג האוטובוס, אני ועוד חברה נוספת שלי מחכות בתור העמוס שהיה שם.

חברות שלי מסיימות לשלם לנהג את 6 השקלים ונכנסות לעומקו של האוטובוס ותופסות להן מקום.

בנתיים, אני וחברתי הנוספת מתקרבות היישר אל נהג האוטובוס כמובן כדי לשלם לו את התשלום הנדרש.

כאשר הוצאתי את הכסף הדרוש מן הארנק, הנהג הבחין בכך והושיט את ידו כדי לקחת את הכסף. שמתי את הכסף הדרוש בידו אך בטעות נפלו כמה שקלים מן היד שלו. הייתי קצת נבוכה מכיוון שגם לא הייתה לי אפשרות להרים את השקלים בגלל שלנהג יש מן "בית" משלו הנעול סביב כיסאו. ביקשתי סליחה אך הנהג זעם והשמיט את כל השקלים מן היד שלו ואמר לי "מפגרת.., סאמק ערס", "צאי מהאוטובוס שלי" הייתי המומה וחברתי גם. רציתי לתפוס את הרגליים שלי וללכת, אך מכיוון שהנהג חשש שייצא משהו מן הסיפור הזה, הוא קרא לי ואמר: "קחי, קחי את הקבלה וכנסי כבר לאוטובוס". הייתי מפוחדת, המומה! כמובן שלקחתי את החשבונית מידו מרב פחד ורצתי להתיישב ליד חברותיי הנוספות.

אחר כך כאשר חברה שלי הגיעה כדי לשלם לנהג את הסכום הנדרש הנהג שוב הושיט את ידו כדי לקבל את הכסף, חברה שלי נתנה לו את הסכום הדרוש והנהג הכניס ישירות את הכסף לקופנית שלו. חברה שלי הושיטה לו 10 ש"ח וכמובן שציפתה לעודף של 4 ש"ח, הנהג היה עוד עצבני וזועם מן התקרית שלו עימי שמרב עצבים אמר לה: "אין עודף, יאלה" והביא לה את החשבונית. אני וחברה שלי הלכנו להתיישב מהר ליד חברותיינו ונראינו מזועזעות בפניהן. אני וחברתי התחלנו לבכות והיינו מאוד מבוהלות. אני מאוד פחדתי, זה היה מאוד לא נעים ומפחיד לעמוד בסיטואציה עם נהג חולני כמוהו. דרך אגב בזמן המקרה היו המון ילדים מאחוריי שאחר כך סיפרו לי ולחברותיי שגם עליהם הוא צעק, הם היו נראים מבוהלים. היה אפילו איש מבוגר ונחמד שאמר לו: "למה אתה צועק ככה על ילדים?..זה לא יפה" אך הנהג הזועם אפילו לא הקשיב.

בעת ירידתינו מן האוטובוס לקחנו דף ועט וכתבנו במהירות את מספר האוטובוס.

אני הזדעזעתי וכמובן שחזרתי הבייתה מבוהלת ומפוחדת. סיפרתי לאימי את המקרה ומיד הציעה להתלונן לחברת האוטובוסים "דן".

כתבנו להם מכתב תלונה דיי ארוך, ועד היום אין תשובה. פתאום נזכרתי בזה, מה לעשות? אתם מציעים להתקשר למשטרה?, למרות שדיי כואב להרוס לבן-אדם את הקריירה שלו. אבל לכו תדעו, אולי הוא חולה נפש והוא כל היום צועק על ילדים ומטריד אותם? ואת זה אני לעולם לא אוכל לדעת. אולי זה היה יום עצבני שלו? אולי?

-

דווקא מהם אנשי הציבור שאמורים לעזור לנו, נותנים לנו להרגיש השפלה ובוא נדבר תכלס.. חלקם לא עושים את עבודתם כראוי.

נכתב על ידי כתיבה מסוג אחר. , 28/3/2012 19:36  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



472
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכתיבה מסוג אחר. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כתיבה מסוג אחר. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)