19 תגובות (רק 7 מתוכן שלי).
קוראים חדשים.
בקיצור, תסיסה שלא תאמן סביב הבלוג שלי.
אז זה סוף החופש. סוף החופש הגדול האחרון. אבל אני שמחה, כי אני מרגישה שניצלתי אותו היטב. למרות שהימים שבהם יכולתי לקום ללא שעון מעורר (לא כולל שבתות) היו מעט מעטים מדי לטעמי, אני שמחה. הספקתי כל מה שרציתי, פחות או יותר. ביליתי המוני זמן עם המקהלה - החזרות היומיומיות עד הקונצרט סיום ואז הקייטנת מקהלה ובסוף הזמריה, כמובן. ובנוסף, הספקתי בשבועיים שעברו מאז הזמריה: לישון טוב, להפוך לבטטת ספה עד שכבר נמאס מהטלויזיה, להכפיל את המספר הנקודות שאני מצליחה לקבל בטטריס, לטייל בצפון, ובדרום (ובתוך הטיול בדרום עברנו גם דרך הבית שאבא שלי גדל בו, והבית ספר היסודי, והגן, - הכל היה באותו רחוב... ועוד כמה מקומות שהוא אהב בתור ילד. זה היה ממש נחמד).
הספקתי לנגן המון, ולהתאמן על שירת הסולפג' ופיתוח השמיעה האבסולוטית - שדווקא מתקדם די יפה.
ביום ראשון מסדרים תיקיות לילדים החדשים - מרגש!! ביום שלישי אני מתחילה ללמוד.
כיבשהלה!, ביום שני אני לא אהיה כאן, אז קצת מראש...
יום הולדת שמח!!!
תמר, את מוזמנת להתברך גם, אם כי את כאן ואני יכולה לברך אותך אישית...
נעה, אם פיספסת את הפוסט הקודם בגלל הטיול - לכי לקרוא אותו, הוא על הזמריה.
לסיום, אני מודעת לעובדה שזהו פוסט מאוד סטנדרטי ואולי קצת משעמם, אבל אני גם יודעת שאתם תקראנה אותו עד הסוף... מה לעשות - (הציפור...) ככה זה חברות.
אחרי הסיום המרגש הזה, אני אאחל לכולכם שנת לימודים מוצלחת, פוריה ומהנה. ושלא תשכחנה את מה שבאמת חשוב לכן.
לילה טוב.
יגל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
