וברגע שהאורות נכבים,

הדמעות חוזרות לחיים

שוב החיוך המזוייף נחמק ונשאר רק הכאב

הכאב הזה שבלב

אני שוכבת לי במיטה והעיניים מלאות דמעות,

דמעות של דם זולגות על הפנים

דמעות של כאב

אף אחד לא באמת מבין

אף אחד לא באמת יודע

החיים מקשיים עליי משנייה לשנייה

והראש רק משתגע

רוצה לצרוח ש- דיייייי

רוצה לצעוק שזה יפסיק כבר לקרות

אבל העולם בשלו ממשיך

ואני בשלי תקועה

עם מחשבה אחת ויחידה

שהעולם הוא עקום נקודה !