אני שוכבת במיטה... השעה כבר מאוחרת, כולם כבר ישנים.
אני עוצמת את עיניי, מנסה להירדם... ואני מרגישה שיש שם מישהו איתי, הוא מלטף אותי...
אני מצטמררת, אני מכירה את הליטוף הזה !
זה ליטוף שלא רציתי שיבוא... שלא רציתי שיגיע !
אני פותחת את עיניי ואני רואה אותה ! אני רואה אותה שם...
יושבת ליידי... אני בקושי זזה, אני פוחדת לזוז...
היא יושבת ליידי ומסתכלת עליי במבט המוכר הזה של פעם !
המבט שלא רציתי שיבוא !
אני מתרוממת מעט מהמיטה ואומרת לה קצת בשקט "תעזבי אותי ! אני לא רוצה שתהיי פה !"
היא ממשיכה להסתכל עליי באותו המבט
"תעזביי אותי ! אני לא רוצה שתהיי פה !" הרמתי קצת את הקול אבל היא שוב לא מתייחסת !
היא ממשיכה ללטף לי את היד
"את לא שומעת ? את חירשת ??? תעזביי אותי !!! אני לא רוצה שתהיי פה !!!" צעקתי לעברה
"את הריי יודעת שאת רוצה אותי פה ושאת זקוקה לי" היא אמרה לי .
הסתכלתי עלייה ועיניי התמלאו דמעות
"אני לא צריכה אותך ! את לא חברה שלי יותר ! את עזבת פה ממזמן ! וגם אני הלכתי לדרכי אז תעזבי אותי !"
השבתי לה אך היא לא באמת התייחסה
"את בגדת בי ! את האשמה פה ! ועכשיו אני חזרתי !" היא אמרה לי...
הסתכלתי עלייה בפחד ובעצב ואמרתי לה
"אני לא רוצה שתהיי פה ! אני המשכתי האלה וגם את ! אז בבקשה תלכי מפה ! את השארת אותי לבד ברגעים הכי קשים שלי ! איזה מין חברה את ? כשרע וכשקשה את בורחת ומשאירה אותי לבד ! אז גם כשטוב אל תחזרי !"
"את יודעת טוב מאוד שלא טוב לך ! אני באתי לעזור לך ! את יודעת שאת זקוקה לי !" היא השיבה בחזרה
"אני לא זקוקה לך ! הדבר היחיד שאת עושה זה הורסת אותי לא עוזרת לי ! אז בבקשה תעופי מפה !"
התחלתי להתעצבן עלייה !
"את צודקת... את לא צריכה אותי ! את חייבת אותי ! תיראי איך את נראית ? מה קרה לך ? איך העזת ? היית כל כך יפה פעם ! מה גרם לך להגיע למצב הזה ? את שמנה ואת מכוערת !" היא אמרה לי..
הסתכלתי עלייה בעיניים דומעות "את חרא חברה אנה ! פשוט תעופי מפה !"
היא המשיכה להסתכל עליי והפעם עם החיוך על הפנים שלה !
"אני יודעת שאת זקוקה לי ואני לא יעזוב עד שאני יעזור לך לעשות את כל מה שלא עשית עד עכשיו !" היא אמרה לי
הסתכלתי עלייה בפחד... אני מכירה את האמירות האלה !
התחננתי שזה רק בתוכי ושעוד שנייה היא תלך !
עצמתי את עיניי חזק חזק ופתחתי אותם אך היא עדיין שם...!
עדיין מסתכלת עלייי ומלטפת לי את היד...!
"תלכי מפה כבר ! תלכי תעופי ! אני לא רוצה אותך ולא צריכה אותך ! טוב לי עם עצמי ! תעלמי מפה כבר !" צרחתי עלייה...
"על מי את עובדת? עליי? אני שומעת את הקול הפנימי שלך אני יודעת שאת זקוקה לי ! אני רואה את הגוף שלך אני רואה שהוא זקוק לעזרה דחופה ! השומנים והצדדים שנהיו הם פשוט נוראיים !!! אני יעזור לך ואני לא ישחרר אותך עד שזה יעבור !" היא צרחה עליי גם ...
הפחד משתלט עליי ואני כבר לא יודעת מה לעשות !
אני פשוט מסתובבת לצד השני עוצמת את עיניי כמה שיותר חזק
ומקווה להירדם וכשאני ייקום היא לא תהיה שם יותר !
אך אני מרגישה אותה נמצאת שם ליידי ולא משחררת.. נמצאת שם באפלה, בחושך ...
נמצאת לידי ולא עוזבת ! והפחד שלי הוא מלהתעורר ולראות אותה שם ליידי !
ואני רק מבקשת ומתחננת אלייך, אנה, בבקשה תעזבי אותי ותלכי !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאחורי כל המסכות
