כי הכל יחסי. החיים יחסיים והעולם...ה-כל.
ולא, זה לא קשור לפוסט.מ זאת לא הקדמה.
עוד חלום מוזר. ווהו.
אז לא, זה לא מהיום בלילה זה מליפני כמה זמן.
חלמתי שהמשפחה מצד אמא עושים מנגל בחצר האחורית של סבתא(ככה שהחלום התחיל בסיטואציה די הגיונית), ישבתי בישיבה מיזרחית על הדשה ודיברתי עם הבת דודה הקטנה שלי. אני לא בטוחה על מה דיברנו כ"כ. אחרי רגע זה גלש לנושא של בנים. היא אמרה משהו מטופש על זה שמישהו אני לא סובלת/מכוער יהיה החבר שלי(אגב, היא עושה דברים כאלה מידי פעם במציאות, אז מבחינתי זה ניראה נורמאלי ודי חשבתי שזאת המציאות). אני הגבתי במשו כמו "החבר שלי יהיה חתיך" או משו כזה ואז דיברנו על חבר של מישהי או איזה ילד או משהו כזה...
ואז בא ילד מוזר בערך בן 14 דיי גבוה עם שיער בתיספורת דומה לזאת של מירי ב"אחד העם 1" רק בימקום הפס הוורוד, בלונד זהבהב, השיער שלו היה שחור וקצת יותר ערוך -מהמתיספורת שלי מירי....- והוא התיישב ליידינו. לא הבנתי מי הוא. אפילו בחלום לא ממש זיהיתי אותו. אני חושבת שזה היה אותו הילד שדיברנו עליו... אז הוא שאל אותי: "אפשר ל__-אני לא זוכרת את המילה אז תדמיינו מילה מצחיקה עם פ' כלשהי(מוזמנים לכתוב לי את המילה שדימיינתם בתגובה)- עלייך?" ולא הבנתי את המילה את אמרתי "אפשר ל..מה?" ואז הוא אמר לי את המילה שוב ואז שאלתי אותו מה זה, והוא הצמיד את הכפות ידיים שלו ושם מיתחת ללחי הימנית שלו הטה את הראש לימים ועצם עיניים-נו התנועה הזאת של הלישון-. אני ובת דודה לי בהינו בו לרגע ואז הוא אמר "נו, נומי" ואני הייתי אמרתי "קיי..-לחוץ כזה-" וסובבתי את הראש להחליף מבט עם בת דודה שלי. בזמן שסובבתי את הראש הילד שם את הראש על הברך הימינית שלי(הוא היה משמאלי אז זה היה ממש מטריד) ולא הבנתי למה הוא קיבל את זה כ'כן'. ואז הוא חיבק לי את מוטניים -אבל לא במקום לא נעים- והרגשתי שנוא לוחץ לי על המותן הימני.
כאילו התעוררתי והבנתי ששכבתי על הצד וביגלל זה כאב לי המוטן ואז חזרתי לחלום ואני אמרתי לו שלא ייגע בי ושהו סוטה תוך כדי שאני קמה והולכת להיתקשר לחברה. לא יודעת למה אבל היה לי פיתאום חבר בחלום והוא היה גבוהה והייתה לו חולצה עם הדפס-ניראלי של להקה-, גינס ופוני-על צד ימין-. ניראלי שהוא בא לכסח את הילד ההוא מכות.... ואז בערך התעוררתי.
חוץ מיזה רציתי להגיד שאני עובדת על מאנגה(על חשבון זה שאני גם ככה מציירת ברוב השיעורים).....אני רוצה לכתוב באנגלית אבל בינתיים אני לא בטוחה איך לפתוח את העלילה רק איך אני רוצה להמשיך אותה... חוץ מיזה שציירתי עד עכשיו רק את הכריכה בהתחלה והיא בעיפרון-לבן(שחור-לבן).... אם אנשים יאהבו את זה אוליי אני אהפוך את זה למאנגה מוכנה(תוצר סופי שמוכרים). אבל למרות שאמרו לי הכריכה ממש יפה וכאלה -כל מי שראה אותה- אני לא חושבת שכדאי לי בכלל להתחיל עם ציפיות(כי זה רק לכריות><) גם כי בדרך כלל שיש לי ציפיות מעצמי אני מעכזבת אותי יותר והתוצאה נמוכה יותר מאשר אם לא היו לי ציפיות בכלל וגם כי האנשים שמחמיאים לי לא רגילים לראות אנשים שמציירים יותר טוב ביומיום שלהם אז הביקרת שלהם לא תעזור לי להישתפר.... למרות שזה נחמד לשמוע מילת עידוד או מחמאה ליפעמים אבל הקלות שאנשים נותנים אותן על כלום..... זה מוריד מהיופי ומההשפעה והחשיבות של זה. אנשים מעולם לא נתנו לי ביקורת בקשר לציורים שלי חוץ מאחותי הבכורה -יש לי 2 אחיות גדולות- ואני המשכתי להתקדם רק כי אני שאפתי ליותר -יותר שלמות, פרפקציונסטיות-, בהצללה, ברק וכ'ו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sunako-Chan