למה אני משקרת לעצמי?
למה אני אומרת שהכל הולך להיות מעולה?
למה אני אומרת שעכשיו התחלתי תקופה חדשה?
למה אני אומרת שאני כל יום עם חברות שלי ולא אכפת לי ממנו?
למה אני אומרת שאני לא רוצה לחזור אליו?
למה אני אומרת שאני לא רוצה לסלוח לו?
למה אני מכריחה את עצמי להידלק על אחרים?
למה אני אומרת לעצמי שהפסקתי לחשוב עליו?
למה אני אומרת שאני לא אשלח לו הודעות יותר?
למה אני אומרת שאני כבר לא אוהבת אותו?
למה אני אומרת שאני שונאת אותו?
למה אני משקרת לעצמי?!
הכל לא הולך להיות מעולה, ולא התחלתי תקופה חדשה כי אני עדיין תקועה בקודמת!
אני לא נהנת עם חברות שלי כי אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו ולשחזר כל דבר קטן שעשינו!
אני רוצה לחזור אליו, ואני מתה לסלוח לו!
אני רוצה לשכוח ממנו, לצחוק שאהבתי אותו, ולמצוא מישהו שיעריך אותי!
הוא כל היום במחשבות שלי, פשוט כל היום, ועובדה שכשהשתכרתי שלחתי לו הודעה, הדבר שהכי רציתי לעשות ולא היה לי אומץ!
אני כל כך אוהבת אותו, ואני לא יכולה להפסיק!
וזה משגעעעעע אותי לראות שכלפי הוא לא מרגיש ככה! שאותי הוא לא אהב ככה! שזה לא היה מיוחד בשבילו!
שזה היה סתם!
אני שונאת אותו! לא, זה שקר, אני שונאת את מה שהוא עשה!
למה הוא עשה את זה! למה הוא דפק הכל?! הכל היה כל כך מושלם!
לא משנה מה יגידו לי, לא משנה כמה אני אכחיש, אני עדיין אוהבת אותו כל כך כל כך! ואני לא יכולה להתגבר על זה!
אני רוצה להתגבר על זה! זה כואב כל כך!
אסור לי לסלוח לו, אסור לי להיות חלשה! לא עוד פעם!
למה עשיתי את זה בכלל? ידעתי שזאת טעות ענקית! עוד מההתחלה אמרתי את זה!
אבל אז אמרתי כמו טיפשה "לא נורא, כבר התחלתי עם הטעות, נסיים ואחר כך נלמד לקח..."
הייתי צריכה להתחשב קצת בעצמי...
לקח נלמד, רגשות לכו מפה כבר!
מבטיחה שנמאס לי כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רק אוויר, בלי חמצן.