אתה אומר שזו הייתה שנה שקטה . אתה אומר שאתה לא מבין מה ההתפרצות הזו קשורה עכשיו . אתה אומר שעשיתי לך דברים , שאני צריכה להתנצל , שאני תקועה , שאני כלבה . אולי זו הייתה שנה שקטה בשבילך , אבל בשבילי היא הייתה נוראית . במשך 3 חודשים משכת לי באף , נתת לי לאהוב אותך . שיקרת לי . נתת לי לתת לך את כל כולך , ואתה באדישותך יושב בצד ומסתכל עלי מחפשת נואשות אותך , את האהבה שלך . אתה חושב בטח שזה נגמר אחרי השלושה חודשים האלו , אחרי ההתרסקות , אבל אתה לא יודע מה עבר עלי . אתה לא יודע איך זה מרגיש כשאתה חסר אונים כל כך , מחפש מה לא בסדר בעצמך , כי באמת ובתמים שלא מצאתי מה לא בסדר בך .  אמרו לי שאחרי פרידה פתאום מוצאים הכל . את כל הרע שהיה בשני , את כל הרע שהיה במערכת היחסים . לא הבנתי אותם . לא משנה כמה חיפשתי ושאלתי את עצמי , לא היה לי מענה לשאלות שלי , מה היה רע . הייתי בשוק . זה נפל עלי משום מקום . ניסו להסביר לי שזה לא נורא , שזה אשמתך , שאתה סתם מפסיד . קיללתי אותם מבפנים . איך הם מעיזים להשמיץ אותך ? את הנער שאני כל כך אוהבת ? איך אתה יכול להפסיד משהו , אם הוא לא שווה בכלל ? קיללתי את עצמי , האשמתי את עצמי בהכל . במשך הזמן גילו לי דברים . במשך הזמן כל השקרים צפו לפני השטח , הטיחו בפניי ללא הפסקה , ללא רחמים . גיליתי שלא אהבת אותי . גיליתי שאחריי יומיים עברת כבר למישהי אחרת . גיליתי שיואב פחד להיות חבר שלי , בגללך , למרות שהכרתי אותו לפני שהכרתי אותך . גיליתי שאתה נטשת את החבר הכי טוב שלך , ועברת בעיוורון לזוג י"בניקים שריכלו עם אחרים עליך , אמרו כמה שאתה נדבק ולא קשור. ואני ? אני מאחלת לך שכל זה יתפוצץ לך בפרצוף . לא מגיע לך שהיא תאהב אותך . לא מגיע לך שיהיו לך חברים י"בניקים , ולא מגיע לך שנועם יקבל אותך חזרה אחרי שתחזור אליו בזחילה כשהקטע עם הי"בניקים יתפוצץ . מגיע לך שתישאר לבד , שתרגיש איך זה . שתרגיש איך שהצחוקים האלה שלך לא יעזרו לך . שלהיות ילד לא יקדם אותך בחיים , ושצריך להתבגר בשלב כלשהו ..
שאלו אותי אם הוצאת העצבים של אתמול הספיקה לי . עניתי שזה אף פעם לא יספיק .