ורק לרגע , לכמה שעות , או אפילו רק לכמה דקות , אני יכולה לברוח . לברוח מהכל . לברוח מהאכזבה , לברוח מהאהבה , מהבחירות , ההרהורים , מהחברה המעוותת שלנו , מהעולם . לברוח למקום שמעניק לי אושר , תקווה ועונג מוחלט . מקום משלי . מין גן עדן קטן , לפצות על זה שלעולם לא נהיה שם כשנמות . להשתיק את הצעקות , את התלונות , את המילים , ולמלא אותן במוזיקה . להגביר עד הסוף . זה לא מספיק . עדיין שומעים את העולם שמבחוץ . לכל שיר המסר שלו , לכל שיר המשמעות שלו שמאחורי המילים והמנגינות . שיר אחד יחדיר לי תחושה של שלווה , האחר תחושת חמימות , ההוא יזכיר לי דברים , וההוא ישכיח הכל . מוזיקה היא עולם ומלואו . מוזיקה היא הכל .
(בסדר אקראי לחלוטין , אבל האחרון Pink - Fuckin' Perfect הכי אהוב עלי מכל הזמנים . אלו לא כל השירים האהובים עלי , הרשימה עוד ארוכה) .