חיי כהיפית מטונפת.

כל הנושא של פסח ממש הזכיר לי את כל הקטע של הכשרות,והדת.אני תמיד הייתי שונה מבחינה הזו,אני יהודייה והכל,ואני ואימא שלי היינו מאוד מחוברות לאלוהים.אבל מכיוון שבאתי מבית מסורתי,לא שומר באדיקות לא שמרתי כשרות,ואני עדיין לא שומרת.וזאת זכותי המלאה,לדעתי.

כל פעם שאני מספרת לאנשים שאני לא שומרת כשרות,הם מסתכלים עליי בעיניים גדולות ותמימות,מזועזעים מהכפירה שלי.לא הייתה לי בעיה עם זה אם כל האנשים שהיו עושים לי את זה היו דתיים מובהקים ששומרים את כל ח''י המצוות (ככה אומרים,נכון?),אבל כשפריחה שלובשת חצי ממה שאני לובשת,מתקתקת באייפון ובפייסבוק גם בשבת,וכנראה גם לא מדליקה נרות יחד עם אימא,באה אליי מלמעלה,ומודיעה לי שזה חטא מה שאני עושה,אני מתעצבנת.אה,כאילו בגלל שאת אומרת ''שמע ישראל'' בכל הזדמנות אפשרית ומצרפתת מזוזות כל פעם שאת נכנסת לחדר,וכנראה אפילו לא בשביל עצמך,אלא בשביל להשתלב בחברה,את הרבה יותר דתייה חסודה ממני? כן,את ממש צדיקה.טלית שכולה תכלת.

אנשים כאלה,בעצם לוקחים את הדת,ועושים ממנה גימיק,מעוותים אותה שתעשה אותם ''קולים''.כלומר,כן,את תלבשי בגדים שרואים לך את התחת בהם,ומחשוף ענק,ותקעקעי את עצמך אפילו שאסור,ותסעי בשבת לשופינג בחנויות שפתוחות,אבל ברגע שמדובר בצום יום כיפור,את אפילו לא שותה מים,והתחלת לצום מגיל שש.ואתה,תיגע בבנות,ותיסע לטיול ג'יפים בימי שבת,ואולי גם תפרוץ לכמה חנויות,אבל תעשה את זה עם שרשרת ח''י וכיפה על הראש.אז כן,מצידי,אתם יכולים להמשיך לעשות את זה,להמשיך להיות צבועים,להעמיד פנים שבאמת אכפת לכם ממצוות רק כדי להשתלב בחבורה,כי הרי זה מה ש''in'' עכשיו.זה בסדר. רק אל תבואו ותסתכלו עליי מלמעלה ותעמידו פנים שאתם צדיקים וצדיקות נקיים מחטא, כשאני אומרת שאני אוכלת חמץ,ולא מחכה שש שעות בין בשר לחלב.

להתראות פראג,

אתגעגע לעצים העירומים,ולגבעות המושלגות,

לצריחים המתנשאים כמעט מכל מקום,ולמגדלים הגבוהים,

לשקט ולנימוס,הרחובות הנקיים,

חנויות יקרות,ובנים חתיכים,

מוזיאונים עתיקים ומרתקים,גנים יפהפיים.

אתגעגע לשהייה בדירתנו הקטנה,חמימה ומוגנת.

אתגעגע למזג האוויר הקפוא,שלג וגשם מובנים מאליהם.

שלום ישראל,

התגעגעתי לעצייך המלבלבים ולחופי הים,

למבנים הפשוטים,וגורדי השחקים,

לגסות הישראלית,הרועשת,בדלי סיגריה מתגוללים.

חנויות יקרות מוצאים רק בת''א,בנים חתיכים גם.

מוזיאונים חדשים יחסית,מעניינים תיירים בעיקר.

הבית גדול וקריר,מגן מהשמש הקופחת.

התגעגעתי למזג האוויר החמים,גשם מתקבל בברכה,ואילו שלג נסגד.

********

אאאאחחחח ישראל.

עריכה:הפוסט הזה כל כך דבילי עד שהתגובה היחידה שלו מזמינה אותי לקהילת אנימה.

פשוט מרגישה ריקה.חסרת אנרגייה,בעצם.יש ימים של מצב רוח טוב,אבל רוב הזמן אני פשוט מרגישה כמו סירה חסרת מפרשים שמתקדמת באדוות קטנות על המים.אין לי כוח לאף אחד יותר.הימים נראים לי סתמיים,כמו דפים ריקים בספר.מדפדפת לי דרכם ללא שום עניין בעלילה.לפעמים אני עם אנשים,ואז הכל נראה בסדר,ואני מפיקה עונג מאותו הרגע,אבל אז אני נותרת לבד,והרגשות שלי מתגנבים בחזרה.סובלת מחוסר שינה,לאו דווקא בגלל משהו ספציפי.

אני צריכה לשבור שגרה.