חיי כהיפית מטונפת.

די כבר די ללכת על קצות האצבעות לידי!אני ניראת כמו בובת חרסינה?כי אם כן תגידו לי ואולי הייתה כאן אי הבנה,אבל אם לא תפסיקו להתנהג אליי כמו לאחת כזאת!די כבר להיזהר בכל מילה שאתם אומרים שלא תגידו אימא בטעות כי אם רק תגידו את המילה הזאת ברור שאני פשוט אתחיל לבכות,כי אני עד כדי כך שבירה!כן כן גבירותיי ורבותיי מכל ההיכרות שלכם איתי,ילדה חזקה נפשית, ודי תוססת, אתם בוודאי יודעים שאני מהילדות שלא מסוגלות לשמוע שאת ואימא נסעתן לקניון!!לפעמים בא לי פשוט לתפוס אתכם בכתפיים ולצעוק ''כן!! כן!! אני פאקינג יתומה!! אין לי אימא!! תתמודדו!!''

כי אם אני מצליחה להתמודד יפה עם זה שאימא שלי נרצחה,אתם צריכים להיות מסוגלים לעשות אותו דבר!! די להעלים את זה,ולקרוא לזה בכל מיני שמות מטומטמים כמו''האסון'' או ''המקרה'' או הקלאסיקה ''הטרגדיה שלכם''!זה מה שזה וצריך להתמודד!! ומה לעשות שיש לך אימא ולי אין זה לא אומר שאת צריכה לצנזר את עצמי ולהיזהר עליי!! פאקקקקק זה מעצבןןןןןןןן יואווו!! אה כןן!! ודי להסתכל עליי במבטים המוזרים האלה כאילו שחטתי לכם את הכלב כשאני מספרת בדיחה שחורהה דייי פשוט דייי תנו לי להתמודד עם זה בדרכי שלי.