חיי כהיפית מטונפת.

פאק,בא לי לנשק אותו.כל הזמן.כל הפאקינג יום,שוב.ושוב.ושוב.

והוא חושב שאנחנו רק ידידים,אבל הוא מפספס את כל הבהייה הפתטית שאני בוהה בו כל השיעור.

ולפעמים הוא מסתכל עליי ככה ואני חושבת שאני פשוט הולכת לצרוח.

בחיים שלי,אבל אף פעם,לא רציתי ככה מישהו.אני חושבת שהקטע שהוא בלתי מושג מבחינתי רק מגביר את עוצמת החרמון XD

סתם כי התחשק לי להיות זונה חרמנית.כן גם ''ילדות'' בנות שלוש עשרה מתחרמנות,לא רק אתם.