עשבים שוטים.נתפסת לי בראש ואני לא יכולה לתלוש אותך.
ונתפסת שם חזק ועכשיו אני מבלה את כל היום שלי בפנטוזים עליך,וכתיבת פוסטים דביקים וחלימת חלומות מטופשים שלעולם לא יתגשמו.
הפכת אותי לנקבה מריירת וטיפשית,יותר טיפשית מקומדיות רומנטיות,יותר טיפשית מגברת שמנה על בננה,או ממישהו מתחיל על סקיטבורד.
עשית אותי לנפש ורודה ורומנטית ודביקה ומטומטמת שמסתכלת עליך בשיעור ומפחדת להיתפס.אני בת שלוש עשרה.עשית אותי לבת עשר,ילדה צוציקית בכיתה ה' שמתרגשת מכל חיבוק ומגע בכתף,מכל דיבור וחיוך.מחייך את החיוכים המטופשים והיפים שלך,ומפיץ את הריח הנעים שלך בחיבוקים,גורם לי להסניף את עצמי בסתר אחר כך,כמו סוטה מטומטמת.עשית אותי משוגעת,מרוב סקרנות אם יש לך איזושהו שביב רגש כמו שלי.אובססיבית,שעות יושבת ומנתחת את ההתנהגות שלך עם עצמי ועם חברותיי,שבגללך המוח שלהן נמס מרוב שאלות וברבורים בנוסח:''אח הוא כזה חתיך!'' וגם ''ראית איך הוא חייך? מיי גוד'' ועוד מצעד של פתטיים כאלה ואחרים.גורם לי לחייך בדביליות ולפלוט כל מיני משפטים ולא לייצג את עצמי כראוי ולבלבל מילים כמו איזה מפגרת.
הפכת אותי נקבה מריירת,טיפשית,מסניפה עצמית,מתלהבת,סוטה מטומטמת,ורודת נפש,משוגעת,מסתכלת בסתר,אובססיבית,בעלת חיוך דבילי ופיגור שכלי.
והכי גרוע,שאין לי מושג אפילו שאין לי מושג מה יש בך שגורם להיות כזאת.שגורם לי להתאהב בך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשת האמצע.