החיים וזה.

מעניין שאני מתחילה לאהוב את השנה הזאת רק עכשיו,כשהיא נגמרת

כשאנחנו כמעט לא בבצפר ,ואם אנחנו כן אנחנו לא כלכך לומדים

כשכל הזמן יש בגרויות ומתכונות ומסיימים מוקדם ומתבטלים שיעורים

שהמחול מאחורי כבר ונשאר לי רק העיוני (זה מחולק למעשי ועיוני)

כשפסח בפתח וכל הכיף שאיתו ,כי-חופש אחרון- לא נהנה?

ו18 גם (ואיתו החגיגות המטורפות שאני כבר מתחילה לתכנן )

כנראה שככה זה

תמיד מתגעגעים למה שמוכר ואוהבים אותו וזוכרים את הטוב ואת הפחות טוב-שוכחים .

העיקר שאני נהנית בזמן האחרון

שיהיה לנו המשך סוף י"ב מהנה :)

מדהים איך שדווקא אמא שלך ,כן, זאת שיצאת מהרחם שלה אחרי שהיא סחבה אותך בבטן 9 חודשים,יכולה להפוך בוקר שקמת אליו בחיוך לבוקר של עצבייייייםםם

כוסאמק.