מכירים שיש מישהו כזה,

שמדי פעם נכנס לכיתה שלכם בהפסקות,

אתם לא ממש בטוחים באיזה כיתה הוא נמצא

או מה הוא עושה בשאר הזמן,

אין לכם מושג מה התחביבים שלו,

אבל אף פעם לא מפריע שהוא נמצא,

המישהו הזה,

או המישהי הזו,

תמיד נחמדים, עם חיוך שסוחף כל כך הרבה אחרים,

תמיד יש על מה לדבר איתם,

וזה נגמר בשיחה קצרה, כל אחד ממשיך לדרכו,

ונעלמים אחד מהשני לעוד יומיים או שלושה,

מין מערכת יחסים נוחה כזו .

מכירים שיש מישהו כזה ?

אבל פתאום אתם שומעים עליו קצת יותר ממה שידעתם,

ואתם לא בטוחים אם להאמין או לא ?

אתם לא בטוחים שהוא יודע שאתם יודעים אבל ..

פתאום אפשר לראות בדיוק את הכל,

אבל אין מה להגיד,

כי הוא לא יודע שאתם יודעים או בעצם, זה קצת מסובך .

אבל אתם מכירים שיש מישהו כזה ?

שתמיד מחייך, תמיד כשרואים אותו,

לאף אחד כביכול, לא באמת אכפת מה הוא עושה אחר כך,

מה קורה איתו ומה עובר עליו,

יש לו כמה חברים טובים,

הוא לא אהוב אבל אף אחד גם לא שונא אותו ..

הנוכחות שלו אף פעם לא מפריעה ותמיד יש על מה לדבר איתו,

אבל,

פתאום אין מה להגיד,

כי הרכבתם לו מין אופי פשוט,

שברגע התפרק,

והפך אותו לעוד נער או נערה מתבגרים,

טיפוסיים שכאלה .