30.11.2011
אז את חיילת משוחררת. לא עשית שום דבר משמעותי בחיים שלך, את לא גאון
מתמטי וגם הצד היצירתי שלך הוא בינוני. לא היית עתודאית, לא שירתת ביחידה מסווגת
במודיעין וגם לא היית קצינה (אף על פי שיכולת להיות, אבל אצלינו "כמעט"
זה לא נחשב). אין לך הורים עשירים, וגם אין לך ממי לקבל ירושה גדולה. אין לך כלום,
אבל נדמה לך שעוד לא התחלת את החיים, אז את מרגישה בסדר. את יושבת (או יותר נכון
שוכבת) לך בבית במשך שבועיים, צופה בסרטים, או במקרה הטוב קוראת איזה ספר (במצב
מאוזן כמובן), עד שמישהו בא ומושך אותך באוזן למצוא עבודה. את מוצאת חרא עבודה
ומקבלים אותך ישר (כי עד שמישהו מסכים לעבוד שם!). לא ממש אכפת לך שזו עבודה קשה
והשכר גרוע, כי זו הרי רק מועדפת, ועדיין לא התחלת את החיים. את עובדת בשביל המענק
עבור המועדפת, ופתאום נזכרת שגם העבודה עצמה צריכה להביא לך כסף. אז את עוברת לעבודה
אחרת – יותר קלה ועם יותר כסף. ואת דואגת
להוציא את המשכורת שלך על החלומות שלך. כי מה אכפת לך? את הרי עוד לא התחלת את
החיים, וללימודים תוכולי לחסוך אחר כך. אז את קונה אוטו, ועושה בזה טעות גדולה, כי
סמכת על האיש מתוך ההנחה שאם שכבת איתו הוא לא ינסה לרמות אותך. אבל אז את אומרת
"מילא, זה הכל זמני". וביום משעמם אחד את מתחילה לחשוב על הלימודים, אבל
את מבינה שאין שום דבר שהוא "את", ויש אינסוף כיוונים שונים שאת יכולה
ללכת בהם. לבסוף את מחליטה על משהו, ואת רוצה את הטוב ביותר אז את שואפת לטכניון.
אבל בשביל הטכניון אין לך נתונים, כי כשהיית בתיכון חשבת שעוד לא התחילו החיים,
ותמיד אפשר לשפר בגרויות אחר כך, וכך גם לגבי הפסיכומטרי. אז את צריכה לעשות מכינה
שעולה יותר מהלימודים עצמם, ואת לא יודעת איך תעשי את זה, כי גם אם תקבלי מלגה,
אפילו למעונות לא יהיה לך כסף לשלם כי לא יהיה לך זמן לעבוד. אבל את חושבת שזה עוד
לא החיים האמיתיים, וזה הכל זמני, ולא נורא, ואת כבר תמצאי פתרון.
כשתתחילי ללמוד תחשבי שהחיים מתחילים כשמתחילים לעבוד, ואז כשקונים
בית, ואז כשמתחתנים, וכשיש ילדים...
אבל מה שאת לא מבינה, זה שבעצם החיים האמיתיים שלך התחילו כשרק למדת
לזחול, וקיבלת את ההחלטה הראשונה העצמאית שלך – לאיזה כיוון להתקדם, ונוספו לך עוד
ועוד החלטות לקבל, יותר ויותר משמעותיות: מה להגיד, לאיזה חוג ללכת, באיזו מגמה
לבחור, איך להתנהג, לאיזה מהבחורים שהציעו לך חברות להגיד "כן", לאן
להתגייס, האם להיות ממושמעת או מרדנית, האם לעשות טיול או לחסוך ללימודים, מה
ללמוד, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, האם לקחת את המשרה שמציעים לך,
לעשות קריירה או להשקיע במשפחה, להגשים את החלומות או להשקיע בנכדים, לקבל טיפולים
או לתת למוות ללכת בקצב שלו...
החיים הם ההחלטות הגדולות והקטנות שאנחנו מקבלים מידי יום, מידי שעה
ואפילו מידי דקה, כשאת מתעלמת מהמחוייבות הזו, את מחליטה לפספס את החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
