תפיסת מציאות

פעם, כשעוד הייתי מציירת, הייתי מציירת רק אנשים, בעיקר פנים.

יש משהו מיוחד בתווי פנים של אנשים... כל תנועה קטנה מביעה משהו, הרבה יותר משפת גוף אפילו.

אני מאמינה שאישיות של בן אדם מוקרנת בפנים שלו. באופן טבעי, בן אדם שהוא טוב נראה לי יפה יותר ונעים לי יותר להביט בו, מאשר אדם שהוא לא "מלאך", נגיד.

היום, כשאני יותר מצלמת ממציירת, אני עדיין נמשכת לפנים של אנשים. אז הנה כמה שאספתי.