למה שאני אוותר על השם שלי , על הגוף שלי בשביל להביא לך ילדים בעתיד, על החופש שלי...למה שאנע אוותר על משהו בכלל אם אתה לא מוכן לוותר על משהו חומרי?
תמיד האמנתי בשיתוף במערכת יחסים , אין שלי או שלך יש שלנו.
זה עושה לי בחילה.......
אבל מה אם אין כבר אמצע?
מה אם זה סוף או בעצם התחלה?
זה כל כך קל כשלא באמת אוהבים.... ואולי אתה מבין את זה...
כל כך קל לשים זין.
אולי בעצם אני שוב מובן מאליו כי אני יודעת לוותר מעצמי.
אני כל כך מתגעגעת שכמעט אני מרגישה את זה.