This Is Me

אין לי כח ללימודים כבר ואין לי כח ללמוד יותר... מטומטם מי שהמציא לתקופה העמוסה הזאת את השם ״חופשת סמסטר״. איפה בדיוק כל העניין של חופשה נכנס לתמונה?

בוקר מעצבן ואפרורי וריב לא ידידותי עם אמא... אלוהים יודע על מה היא שופטת אותי כל כך...

קשה לי איתה בכל פעם שאני מסתכלת עליה אני רואה את הסיבה שבגללה איבדתי את הדבר הכי יקר לי בחיים. 

וקשה לי איתה כי זה מרגיש לי צבוע כל כך שעכשיו היא בסדר איתי ואוהבת אותי אבל כשאת היית היא מיררה לי את החיים. והיא לא מרפה היא ממשיכה לעקוץ ולריב איתי עלייך ובכל ריב איתה היא קוראת לך בשמות גנאי... היא לא שמה לה שאת כבר חצי שנה לא פה?! ולי אין כח להילחם נגדה הרי במלא את לא כאן. 

אז מה זאת הצביעות הזאת? אם היא אוהבת אותי היא אמורה לאהוב בכל מצב לא רק כאשר הדברים מתאימים לה. אבל זאת אמא שלי, על אף שהיא נהייתה מתוסכלת וקשה אני עדיין אוהבת אותה. 

חזרה ללימודים... טובעת במאמרים... ויחד איתם במחשבות עלייך....