לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Is Me


אני כותבת בתקווה שיום אחד את תקראי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2012

אלייך


ואת מתחילה בדיוק במקום שבו אני נגמרת


ואני מחביאה את כל מה שאת וודאי מספרת


שרפתי גשרים כדי שתהיי פה


פרשתי לך שטיח אדום הנחתי את ליבי בידיך


כל כך חשוף כל כך כואב


האם אני בסדר?


האם נתתי לך הכל?


אז למה כולם בסוף הולכים


האמנתי לך שתשארי


האמנתי שתשאירי לי את חלקת השמיים הקטנה שלי


את החיוך שלך 


את העניים שלך


את האור


 


ומה עושים עם חושך?


ומה עושים כשמפחיד?


גילית לי אהבה אחרת משתקת מפחידה


התפללתי שתלכי גם כשהמשכת ללהילחם


לא תיארתי לעצמי שהחיים בלעדיך מפחידים עוד יותר


ואיך אוכל להמשיך ולאן בכלל פניי מועדות?


להחביא אותך עוד?


לא לספר שהיית


לשמור אותך אצלי בבטן...


ואם אגיד שהיית אז מה יקרה?


ומה יגיד הגבר שנדלק


אם ידע שהתאהבתי ואהבתי ושאולי עוד אוהבת


אותך ואת אישה


איך זה מסתדר?


ובשיחות כשהוא ירצה לדעת על אקסים?


היו שניים משמעותיים ואת השלישית


למנות רק שניים?


למנות שלשה ואותך כזכר?


אני יודעת שאת אישה


זה קשה


אפילו לא נשארת פה להתמודד עם מה שעשית לי


להמשיך להכחיש שהיית?


למה נכנסת לי לחיים למה נלחמת עלינו כל כך?


למה שיקרת למה בגדת והרסת ופגעת


למה השארת אותי לבד?


הבטחנו שגם אם זה יגמר תמיד תהיי פה


תמיד נישאר


אין ערך להבטחות?


מותר ככה סתם לעזוב להפר ולמחוק


אני זוכרת שהבטחתי לך שאשמור עלייך תמיד


גם מרחוק


והבטחנו שאף אחד לא ירחיק בנינו


שלעולם לא ניפרד


שאנחנו חזקות מהכל


ששום דבר לא יגרום לך ללכת 


שאת רוצה את האדם שאני בחייך

אז מה לספר?


ולאן הולכים?


והזמן עובר


אבל את לא עוברת. 



ואולי בסוף לשכוח?


ואולי את בכלל כבר שכחת


ועל מה בכלל את שונאת


למה את מתעלמת מהכאב שלי?


 


אני אמשיך לצאתו לרקוד


וכל בחור שיתקרב יעלה לי את אותן חיוך עצוב


שמזכיר אותך שחסר אותך


וההבעה המתוקה של הקנאה על פנייך


אותה הבעה שוודאי מוקדשת לה היום


כשהיא תלך אני יודעת שתחזרי

 

גם אם כחברה הכי טובה


היום היא לא מרשה


אני רוצה ולא רוצה שהיא תלך לך


כי אושר שלך הוא האושר שלי

 

והכאב הכי פוצע


כי השארת לי נשמה פצועה


או פשוט חור בנשמה


ריק אחד ענק


חלל תהומי כואב 


קשה מנשוא


והדמעות בלילות על חלומות ואידיאלים בהם את מתנגשת


מי יכול לקחת לי את כל ההזכרונות?


אלו ששכחת אלו שמחקת


 


ושוב אני חולמת על שישים שניות איתך


לפעמים אני חושבת עלייך כמלאך 


זוכרת את החוויות


ולפעמים את הסיוט הכי מבעית


השקרים... שאלות ללא תתשובות


האם אני עוברת לך בראש?


האם את זוכרת?


יבוא יום בו תחזרי להיות זו ששומרת?


לפני הכל היית החברה הכי טובה שלי


מקום המבטחים שלי


הפינה הבטוחה שלי 


אשת הסוד שלי העוגן שלי


האהבה שלי. 


 


את הכל אני אזכור

נכתב על ידי , 30/1/2012 01:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה




קוראים אותי
502
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsomebodys_me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על somebodys_me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)