זו לא פעם ראשונה שהם מזמינים אותי לבוא איתם להסתובב (נו,ברור,אנחנו חברים) אבל לא בא לי,במיוחד אחרי הפעם הקודמת.לא בא לי ללכת כי אני יודעת שהיא תגנוב את כול תשומת הלב ופעם קודמת היא עשתה את זה על חשבוני-התיישבה לי מול הפרצוץ והוציאה אותי מה''מעגל'' שישבנו בו והתעלמה ממני.אני גם ככה מרגישה חצי שקופה איתם והיחידים שבאמת נחמדים שם זה הידיד שגר ברחוב שלי והחברה השנייה.אז לא,לא בא לי לבוא ולהרגיש איך אני נדחפת לפינה (לפעמים גם במלוא המובן).זו פעם שנייה שאני מתכננת לשבת חצי יום ופשוט לשמוע מוזיקה ולכתוב והם סוג של ''הורסים'' לי את זה והפעם אני לא מוותרת על זה בישביל להיות הנוף של החברה שדיברתי עליה.
אני גם לא ממש יכולה לדבר איתם על זה כי אני לא בטוחה אם הם יגידו לה משהו על זה או לא אז אני צריכה לשקר.אני יודעת שאני לא חייבת לשקר אבל אם אני אגיד ''לא מתחשק לי ותכננתי לשבת ולכתוב כל היום'' הם לא ממש יקבלו את זה וינדנדו לי במקום.. .
http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&v=XaKr98ktoxU&NR=1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lovely_loving_me